מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

בחולים עם גרורות מוחיות בלתי ניתנות לניתוח, טיפול מקדים ב-L-arginine דרך הפה מגביר את ההשפעה של הטיפול בקרינה, כך על פי מחקר שפורסם ב-Science Advances. טיפול זה מאפשר שליטה רבה יותר במחלה ומייעל את השפעת הקרינה על גידולים ראשוניים או גרורתיים. מסקנה זו לא הייתה צפויה “מכיוון שמחקרים קודמים על חומרים דומים אחרים הראו שהם רעילים למדי ו/או לא יעילים בשימוש קליני”, אמר החוקר הראשי.

בניסוי, 63 חולים עם גרורות במוח הקשורות לגידולים מוצקים – כגון סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (51%), סרטן שד (21%) ומלנומה (8%) – חולקו באקראי לקבלת L-arginine פומי 10 גרם או פלצבו לפני כל טיפול קרינתי. פרוטוקול הטיפול בקרינה של כלל מינון כולל של 32.0 גריי, שניתן ב-20 חלקים, ואחריו חיזוק של 22.4 גריי. לרוב החולים היה גידול ראשוני בלתי מבוקר, אתרי גרורות מרובים וגרורות מרובות במוח. L-arginine נסבל היטב ולא יצר תופעות לוואי קצרות או ארוכות טווח (יותר מ-6 חודשים). שיעור התגובה הכולל היה גבוה משמעותית בקבוצת L-arginine מאשר בקבוצת הפלצבו (77.4% לעומת 22.0%; P < .001), והיעלמות הגרורות המוחיות הייתה בסבירות גבוהה פי שלושה בחולים שטופלו מראש ב-L-arginine מאשר באלו שטופלו מראש בפלסבו, אם כי ההבדל לא היה מובהק (29.0% לעומת 9.4%; P = .059). לאחר 6 חודשים, מטופלים בקבוצת L-arginine היו בסבירות גבוהה פי ארבעה להיות חופשיים מהתקדמות נוירולוגית מאשר מטופלים בקבוצת הפלצבו (82.0% לעומת 20.0%; P < .0001). חציון ההישרדות ללא התקדמות המחלה היה ארוך יותר בקבוצת L-arginine מאשר בקבוצת הפלצבו (5 לעומת 2 חודשים [טווח 4-6 לעומת 0-4 חודשים]; P = .0007).

“מה ש-L-arginine עושה הוא להפעיל היפר אקטיביות של תחמוצת החנקן סינתאז 2 ולגרום לסטרס תאי, כך שהתא הסרטני מפסיק לצרוך גלוקוז (ולשחרר לקטט) ומאבד את היכולת לתקן את עצמו ולהתרבות. אם, בשלב זה, אנו נותנים טיפול בקרינה, השפעתה מוגברת וגורמת לתא הסרטני למות. במילים אחרות, התא רגיש יותר מבחינה מטבולית להשפעותיה”, כך אמר החוקר הראשי.

עם זאת, מידע נוסף על המשתתפים בשתי קבוצות המחקר – כגון גיל, המצב התפקודי ומספר הגרורות במוח – נחוץ כדי לבצע הערכה מקיפה של תוצאות הניסויים הקליניים, אמר החוקר הראשי.

לכתבה ב-Medscape