שינויים בקרנית עשויים לסייע באבחון COVID ארוך (British Journal of Ophthalmology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

אובדן סיבים עצביים ועלייה בצפיפות התאים הדנדריטים או תאי חיסון נוספים בקרנית עשויים לסייע בזיהוי COVID ארוך, כך עולה ממחקר קטן שפורסם בכתב העת British Journal of Ophthalmology. המחקר הראה קשר חזק במיוחד בין הממצאים בקרב 40 חולים שאיבדו את חוש הריח או הטעם או הרגישו סחרחורת, עייפות או כאב נוירופתי לאחר מחלת ה-COVID-19. “העובדה שרופאים יוכלו לזהות באופן אובייקטיבי מטופלים עם COVID ארוך תאפשר לנו לזהות אנשים עם בעיה מוגדרת, מצב הסולל את הדרך להערכת ההשפעה של טיפולים שעשויים לסייע בתיקון העצבים”, אמר המחבר הראשי במחקר.

לפחות אחד מכל עשרה אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה יפתחו COVID ארוך, המוגדר במאמר זה כמצב עם תסמינים הנמשכים יותר מארבעה שבועות לאחר סוף השלב האקוטי כשהסימפטומים אינם מוסברים בקלות על ידי אבחנה חלופית. מחקרים קודמים הציעו כי נזק לסיבי עצב עשוי למלא תפקיד בהתפתחות COVID ארוכה. המחקר חקר את השערה זו בעזרת טכניקת הדמיה המשתמשת בלייזר, טכניקה לא פולשנית ברזולוציה גבוהה ובזמן אמת המכונה מיקרוסקופיה קונפוקלית של הקרנית (corneal confocal microscopy, CCM) כדי לאתר נזק עצבי לקרנית ואת צפיפות התאים הדנדריטים. לתאים אלה יש תפקיד מפתח בתגובת המערכת החיסונית הראשונית.

מחבר המחקר אמר כי “הטכניקה שלנו אינה ספציפית עבור COVID ארוך, מכיוון שהיא מגלה נזק לסיבי עצב. עם זאת, אם אין גורמים אחרים העלולים לגרום לנזק עצבי, נוכל להיות בטוחים למדי שזה נובע מ-COVID ארוך. כמו כן, אני חושב ש-CCM שימושי במיוחד בחולים עם תסמיני COVID ארוך שאינם סובלים מנזק עצבי בקרנית, שם אנו יכולים להרגיע אותם כי אין בעיה בסיסית רצינית”.

הסריקות שבוצעו במחקר הצביעו על כך שלמטופלים עם תסמינים נוירולוגיים ארבעה שבועות לאחר שהחלימו מ-COVID-19 חריף, הייתה יותר פגיעה ואובדן של סיבי עצב בקרנית, עם מספר גבוה יותר של תאים דנדריטים, בהשוואה לאלה שלא חלו ב-COVID-19. לאלה שלא סבלו מתסמינים נוירולוגיים היו מספר דומה של סיבי עצב בקרנית כמו אלו שלא נדבקו ב-COVID-19, אבל יותר תאים דנדריטים. לדברי אחד ממחברי המחקר, “למיטב ידיעתנו, זהו המחקר הראשון שמדווח על אובדן סיבי עצב בקרנית ועלייה בצפיפות התאים הדנדריטים בחולים שהחלימו מ-COVID-19, במיוחד אצל נבדקים עם תסמינים מתמשכים העולים בקנה אחד עם COVIDארוך“. מגבלות המחקר כוללות את מספר המשתתפים המצומצם, היותם במרכז רפואי בודד, וכן שימוש בשאלון להגדרת חומרת הסימפטומים הנוירולוגיים ולא מדדים אובייקטיביים יותר.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן