זיהום בטוקסופלזמה מלווה בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי (JAMA Psychiatry)

זיהום בטפיל הנפוץ Toxoplasma gondii מלווה בליקוי קוגניטיבי קל במבוגרים שהיו בריאים קודם לכן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין הטפיל ובין שינויים התנהגותיים והפרעות פסיכיאטריות. כעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים בריאים עם וללא נוגדנים כנגד טוקסופלזמה.

החיפוש בספרות הוביל 13 מחקרים מתאימים עם 13,289 משתתפים בריאים (גיל ממוצע של 46.7 שנים; 49.6% גברים) עם וללא עדות לנוגדנים כנגד טוקסופלזמה.

בקרב משתתפים ללא עדות לנוגדנים כנגד טוקסופלזמה תועד תפקוד טוב יותר בארבעה תחומים קוגניטיביים: מהירות עיבוד (הבדל ממוצע מתוקן של 0.12, רווח בר-סמך 95% של 0.05-0.19, p=0.001), זיכרון עבודה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.16, רווח בר-סמך 95% של 0.06-0.26, p=0.002), זיכרון מילולי טווח-קצר (הבדל ממוצע מתוקן של 0.18, רווח בר-סמך 95% של 0.09-0.27, P<0.001) ותפקוד ניהולי (הבדל ממוצע מתוקן של 0.15, רווח בר-סמך 95% של 0.01-0.28, p=0.03).

ניתוח מטה-רגרסיה הדגים קשר מובהק סטטיסטית בין גיל מתקדם ותפקוד ניהולי (P=0.01).

ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין עדות לנוגדנים כנגד טוקסופלזמה ובין ליקוי קוגניטיבי במספר תחומים קוגניטיביים. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל.

JAMA Psychiatry. Published online July 14, 2021.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן