הפרעות שינה לאחר חבלת ראש מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה (מתוך כנס SLEEP)

הפרעות שינה בקרב חולים עם היסטוריה של חבלת ראש מלוות בעליה בסיכון לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP 2021. לאורך חציון מעקב של למעלה מארבע שנים נרשמה עליה של 25% בסיכון להתפתחות דמנציה במבוגרים עם היסטוריה של חבלת ראש ואבחנה של הפרעות שינה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 712,708 חולים עם היסטוריה של חבלת ראש. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 44 שנים, רובם (59%) היו גברים. בכל המקרים תועד תפקוד קוגניטיבי תקין בעת הפניה לטיפול בבית חולים עם חבלת ראש בין מאי 2003 ועד אפריל 2013.

לאורך חציון מעקב של 52 חודשים, 32,834 חולים (4.6%) פיתחו דמנציה. לאחר תקנון לגיל, מין, רמת הכנסה, חומרת החבלה ומחלות רקע, אבחנה של הפרעת שינה לוותה בסיכון מוגבר משמעותית להיארעות דמנציה (יחס סיכון של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.36). התוצאות היו דומות בגברים (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.42) ובנשים (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.40).

ההנחה היא כי המנגנון בבסיס הקשר בין הפרעות שינה לאחר חבלת ראש והסיכון לדמנציה הוא ככל הנראה מולטיפקטוריאלי. בהפרעות שינה באופן כללי, השינה יותר מקוטעת וישנה פגיעה בארכיטקטורת השינה. שינויים אלו עשויים לתרום לעומס נוסף על תפקוד המוח שכבר מצוי בסכנה לאור הפגיעה המוחית.

הפרעות השינה הנפוצות ביותר שאובחנו היו הפרעת נדודי שינה והפרעות נשימה על-רקע שינה, להן מנגנונים פתופיזיולוגיים שונים ולכן ייתכן ומעורבות בהתפתחות סוגים שונים של דמנציה. לרוע המזל, החוקרים לא יכלו לבחון זאת במחקר הנוכחי, מאחר ובמרבית המקרים לא היו נתונים אודות סוגי הדמנציה.

החוקרים מסכמים וכותבים הפרעות שינה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה ולכן יש מקום לנקוט בצעדים למניעת הפרעות אלו בחולים עם היסטוריה של חבלת ראש, כולל בדיקות סקר להפרעות שינה בשלבים המוקדמים לאחר החבלה.

מתוך כנס SLEEP

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן