ביה”ח הציבורי אסותא אשדוד: נמצא מקרה ראשון מתועד של קשר בין פרכוסים לבין הימנעות מעישון קנאביס רפואי

הסיבה לפרכוסים בשבת בבוקר הימנעות מעישון קנאביס רפואי בגלל שמירת השבת.

ד”ר דברה ווסט מנהלת המלר”ד: “מדובר במקרה ראשון בהיסטוריה הרפואית המתועד  בספרות המקצועית  של פרכוס כתוצאה מאי עישון גראס-קנאביס רפואי”

בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד מדווחים היום על מקרה ראשון ,המתועד בספרות המקצועית, של מטופל אשר כתוצאה מהפסקת עישון קנאביס רפואי בשבת הגיע למצב של פרכוסים, בלבול ואי שקט, במידה שהצריכה פינוי לבית חולים.

לבית החולים הציבורי אסותא אשדוד הובהל בחודשים האחרונים כמה פעמים  גבר בעשור החמישי לחייו, תושב העיר אשדוד, כאשר הוא סובל מפרכוסים, אי שקט ובלבול. החולה טופל ע”י צוות המיון ושוחרר להמשך טיפול והשגחה של הרופאים בקהילה.. כאשר הובא הגבר  לבית החולים בפעם הרביעית הבחינה אחות המלר”ד,  כי הוא מפונה  לחדר המיון שוב ושוב בשבת בבוקר. בבירור נוסף נמצא  כי המטופל סובל מכאבי גב ומשום כך הוא  משתמש בקנאביס רפואי, אך בשל היותו אדם דתי, הוא נמנע מהשימוש בקנאביס מכניסת השבת. 

רופאי בית החולים, בראשות הד”ר דברה ווסט, מנהלת המלר”ד, חקרו את הנושא וביקשו לבדוק, האם יש קשר בין הופעת פרכוסים לבין  הפסקת עישון קנאביס. עד כה, בספרות המקצועית נמצא קשר כזה רק בבעלי חיים ומעולם לא הייתה עדות להופעת פרכוסים בבני אדם מן הסיבה הזאת.  
בעקבות זאת  המליצו רופאי בית החולים אסותא למטופל   להמשיך לצרוך קנאביס רפואי גם בשבתות ולבדוק האם קיים קשר בין הדברים, אולם הוא סירב.  
בבית החולים לא הרימו ידיים, והציעו למטופל  להמיר את עישון הקנאביס בשימוש בשמן קנאביס  בשבתות והמטופל  הסכים לכך. ואכן, מאז שהמטופל החל להשתמש בשמן קנאביס בשבתות, לפני חמישה חודשים, לא נרשמו עוד  פרכוסים והמטופל שב לשגרה. 
ד”ר דברה ווסט מנהלת המלר”ד: “מדובר במקרה נדיר שלא תועד עד היום בספרות המדעית, בדבר הקשר בין אי צריכת קנאביס רפואי לבין הופעת פרכוסים בבני אדם. אני משוכנעת כי החשיבה של הצוות הרפואי ובעיקר צוותי המלר”ד – מחוץ לקופסא והצורך למצוא הסבר לתופעה הם שהביאו לגילוי החשוב הזה. אני גאה בעבודה  שעשינו ומאחלת למטופל המשך חיים בריאים ומאושרים”.

נמסר על ידי אוהד יחזקאלי מנהל שיווק ודובר בית החולים הציבורי אסותא אשדוד ע”ש סמסון

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן