שכיחות גבוהה של תסמינים נוירולוגים לאחר החלמה מזיהום בנגיף הקורונה (Ann Clin Transl Neurol)

הפרעות קוגניטיביות מופיעות בראש הרשימה של תלונות נוירולוגיות בטווח הארוך לאחר החלמה מזיהום בנגיף הקורונה בחולים שפיתחו מחלה שלא הייתה חמורה דיו בכדי להוביל לאשפוז בבית חולים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of Clinical and Translational Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית החולים שנדבקו בנגיף הקורונה אינם נדרשים לאשפוז בעת הזיהום הנגיפי. עם זאת, חלק עלולים לפתח תסמינים הנותרים זמן רב לאחר ההחלמה מהזיהום. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הספקטרום של הביטויים הנוירולוגים בחולים שהחלימו מהזיהום ולא נדרשו לאשפוז.

החוקרים עקבו אחר 100 חולים (גיל ממוצע של 43.2 שנים, 70% נשים) שהחלימו מזיהום בנגיף הקורונה. מבין המשתתפים במחקר, 50 היו חולים מאומתים וב-50 בדיקות המעבדה לנגיף היו שליליות אך הם ענו על כל הקריטריונים להגדרת זיהום בנגיף הקורונה לפי האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות. כל המשתתפים אובחנו בזיהום נגיף בין מאי ועד נובמבר ולא נדרשו לאשפוז לבית חולים. הם עקבו אחר התסמינים הנוירולוגים ובחנו את מדדי איכות החיים של החולים וכן השלימו הערכות קוגניטיביות.

מחלות הרקע הנפוצות בקרב המשתתפים במחקר כללו חרדה/דיכאון (42% ומחלות אוטואימוניות (16%).

הביטויים הנוירולוגיים הנפוצים באוכלוסיה זו כללו “ערפול מוחי” (81%), כאבי ראש (68%), נימול/עקצוץ (60%), שינוי בתחושת הטעם (59%), אובדן חוש ריח (55%), כאבי שרירים (55%), כאשר רק חוסר חוש ריח היה נפוץ יותר בקרב חולים מאומתים (74% לעומת 36%, p<0.001). יתרה מזאת, 85% מהחולים סבלו גם מעייפות.

החוקרים מדווחים כי לא תועדה קורלציה בין מרווח הזמן מהופעת המחלה ועד לרושם סובייקטיבי להחלמה.

בשתי הקבוצות תועדה פגיעה באיכות החיים הנוגעת לתפקוד הקוגניטיבי ולעייפות. בקרב חולים מאומתים תועדו תוצאות גרועות יותר במבחנים קוגניטיביים להערכת קשב וזיכרון עבודה, בהשוואה לאוכלוסיה תואמת דמוגרפית בארצות הברית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים שחלו בקורונה ולא נדרשו לאשפוז חווים לאחר ההחלמה תסמינים נוירולוגים רבים, כאשר הבולטים בהם עם תחושת ערפול מוחי ועייפות, הפוגעים בתפקוד הקוגניטיבי ובאיכות החיים שלהם.

Ann Clin Transl Neurol. Published online March 23, 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן