שכיחות גבוהה של תסמינים נוירולוגים בילדים המאושפזים עם COVID-19 (מתוך JAMA Neurol)

תסמינים נוירולוגים תועדו בשכיחות גבוהה בילדים ומתבגרים שאושפזו עם COVID-19, כך עולה מסדרת מקרים גדולה של ילדים שאושפזו בבתי חולים בארצות הברית ופורסמה בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין את היקף וחומרת מעורבות נוירולוגית בקרב ילדים ומתבגרים עם אבחנה של זיהום בנגיף הקורונה. סדרת המקרים כללה ילדים מתחת לגיל ל-21 שנים, אשר אושפזו בין 15 במרץ ועד 15 בדצמבר, עם בדיקה חיובית לנגיף הקורונה ב-61 בתי חולים בארצות הברית, כולל 616 ילדים (36%) שענו על קריטריוני הגדרת תסמונת דלקתית רב-מערכתית בילדים. בחולים עם מעורבות נוירולוגית תועדו סימנים, תסמינים או תחלואה נוירולוגית בקבלה או במהלך האשפוז.

התוצאים העיקריים כללו את סוג וחומרת המעורבות הנוירולוגית, הנתונים המעבדתיים וההדמייתיים והתוצאים (תמותה או הישרדות עם חסרים נוירולוגים חדשים) בעת השחרור מבית החולים.

מדגם המחקר כלל 1,695 חולים (54% בנים, גיל חציוני של 8.1 שנים), כאשר ב-365 חולים (22%) תועדה מעורבות נוירולוגית. חולים עם מעורבות נוירולוגית היו בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות נוירולוגיות ברקע (81 מבין 365 חולים, 22%), בהשוואה לאלו ללא תסמינים נוירולוגים (113 מבין 1,330 חולים, 8%), אך שיעור דומה של חולים היו בריאים קודם לכן (53% לעומת 54%). שיעור הילדים שענו על קריטריוני תסמונת דלקתית רב-מערכתית היה דומה בשתי הקבוצות (35% לעומת 37%, בהתאמה).

מבין החולים עם מעורבות נוירולוגית, 88% סבלו מתסמינים זמניים ושרדו ו-12% פיתחו מצבים מסכני-חיים אשר יוחסו ל-COVID-19, כולל אנצפלופתיה חמורה (15 חולים), אירוע מוחי (12 חולים), זיהום מערכת עצבים מרכזית/דה-מיילינציה (8 חולים), תסמונת גיליאן ברה (4 חולים) ובצקת מוחית פולמיננטית (4 חולים).

בהשוואה לחולים ללא מצבים מסכני-חיים, באלו עם מצבים מסכנים חיים תועד יחס נויטרופילים ללימפוציטים שהיה גבוה יותר (חציון של 12.2 לעומת 4.4) ושכיחות גבוהה יותר של ערכי D-Dimer של מעל 3 מיקרוגרם/מ”ל (49% לעומת 22%). מבין 43 חולים שפיתחו מעורבות נוירולוגית מסכנת חיים על-רקע COVID-19, 17 שורדים (40%) פיתחו חסר נוירולוגי חדש בעת השחרור מבית החולים ו-11 חולים (26%) הלכו לעולמם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בילדים ומתבגרים רבים המאושפזים בשל COVID-19 או תסמונת דלקתית רב-מערכתית בילדים תועדה מעורבות נוירולוגית, כאשר לרוב מדובר היה בתסמינים זמניים. מגוון מצבים נוירולוגים פטאליים ומסכני-חיים נקשרו עם COVID-19 והופיעו בשכיחות נמוכה.

JAMA Neurol 2021

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן