עדויות חדשות תומכות ביתרונות טיפול אנדווסקולארי זמן ממושך לאחר הופעת אירוע מוחי (JAMA Neurol)

טיפול אנדווסקולארי לווה בתוצאות טובות יותר בחלק מהחולים לאחר אירוע מוחי גם כאשר בוצע למעלה מ-16 שעות מהפעם האחרונה בה חשו כהרגלם, כך עולה מנתוני מחקר רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של רקמה ברת-הצלה 16 שעות ומעלה מהפעם האחרונה בה נראה החולה בריא לאחר אירוע מוחי איסכמי עקב חסימה אקוטית של כלי דם גדול ולבחון את התועלת של טיפול אנדווסקולארי בחסימה מאוחרת של כלי דם גדול.

במחקר מקרה-ביקורת הנוכחי, מבין 8,032 חולים עם אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף שאושפזו בין תחילת שנת 2012 ועד סוף שנת 2018, 150 חולים זוהו באופן רטרוספקטיבי עם אירוע מוחי איסכמי חד וחסימה של עורק התרדמה הפנימי או העורק המוחי האמצעי, עם מדד NIHSS של 6 נקודות ומעלה. כל החולים הגיעו לבית החולים 16 שעות ומעלה מהפעם האחרונה בה נראו בריאים. ההחלטה על טיפול אנדווסקולארי התקבלה ע”י הרופא המטפל, בהתאם לפרוטוקול המוסדי.

מדגם המחקר כלל 150 חולים (גיל ממוצע של 70.1 שנים, 54% גברים), מהם כשליש ענו על קריטריוני הדימות של שלושת המחקרים הגדולים בנושא טיפול אנדווסקולארי DAWN (50 חולים), DEFUSE 3 (58 חולים) ו-ESCAPE (57 חולים) – וב-16% (24 חולים) הושלם בסופו של דבר טיפול אנדווסקולארי.

מהנתונים עולה כי טיפול אנדווסקולארי לווה בסיכויים טובים יותר למדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 11.08, רווח בר-סמך 95% של 1.88-108.60) ושינוי במדד mRS לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן משותף של 5.17, רווח בר-סמך 95% של 1.80-15.62).

דימום לפרנכימה מסוג 2 זוהה ב-3 מבין 24 חולים (13%) לאחר טיפול אנדווסקולארי וב-4 מבין 126 חולים (3%) לאחר טיפול תרופתי (יחס סיכויים מתוקן של 4.06, רווח בר-סמך 95% של 0.63-26.30).

בתת-קבוצה של 109 חולים שהיו 24 שעות לאחר הפעם האחרונה בה נראו במצב בריא, טיפול אנדווסקולארי לווה בשינוי חיובי במדד mRS (יחס סיכויים מתוקן משולב של 10.54, רווח בר-סמך 95% של 2.18-59.34).

ממצאי המחקר הנוכחי מציעים כי תתכן תועלת לטיפול אנדווסקולארי בחולים עם חסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית וח בר-סמך 95ובים יותר למדד לים בנושא טיפול אנדווסקולארי – מוחי האמצעי.וע וף שנת 2018, 150 חולי זוהה מתקבלים בשלב מאוחר מאוד (מעל 16 שעות עד 10 ימים) מהפעם האחרונה בה נראו במצב בריא.

  JAMA Neurol. Published online August 10, 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן