חולים עם תסמונת רגלת עצבנית (restless leg syndrome -RLS) סובלים לעיתים קרובות מהפרעות פיזיות ופסיכיאטריות,כולל דכאון וחרדה, מדווחים חוקרים בכנס השנתי של הקולג’ האמריקאי לרופאי חזה במונטריאול.
החוקרים ערכו סקר טלפוני של מבוגרים שנבחרו באופן אקראי מעל גיל 18. נכללו 1,506 מבוגרים, 775 מתוכם נשים. גיל ממוצע היה 49 שנה.
סימפטומים של RLS דווחו ע”י 9.7% מהאוכלוסיה – 8% מהגברים ו-11% מהנשים. תושבי דרום ומערב ארה”ב היו בסיכון גבוה יותר ל-RLS לעומת תושבי צפון ארה”ב. גורמי סיכון אחרים היו עישון כבד, אבטלה, יתר לחץ דם, צרבת, דלקת מפרקים, סוכרת, דכאון וחרדה.
דום נשימה בשינה והפרעות שינה הם גורמי סיכון נוספים, יחד עם קושי בהירדמות (מעל 30 דקות), נהיגה בזמן ישנוניות ועייפות יומית משמעותית.
נבדקים שדיווחו על RLS סבלו משכיחות גבוהה של איחורים לעבודה, הפסד ימי עבודה, טעויות בעבודה והפסד אירועים חברתיים בגלל עייפות. הסימפטומים החריפו בלילה.
קיים קצב סירקדי מוגדר. החולים מגדירים את הסימפטומים שלהם יותר כדחף לזוז מאשר כאב אמיתי. מעבדות שינה אינן הכרחיות לאבחנת RLS.
אף אחד לא באמת יודע את הסיבות ל-RLS. כנראה שהתסמונת מורכבת מכמה דברים. הרבה דברים נראים אותו דבר אך למעשה הם לא.
הפרעה בקולטנים לדופמין כנראה מעורבת ב-RLS ראשוני. חלק מהמקרים מצביעים על כך ש-RLS יכול להיות שניוני לאנמיה ועייפות כלייתית.
כנראה של-RLS ראשוני בסיס גנטי. תכולת הברזל במוח שונה בחולי RLS. מאגרי ברזל ודופמין נמוכים. טיפול במחסור בברזל עשוי לתקן את הסימפטומים.
יש לבדוק את הסיבות, כמו השפעת תרופות נגד בחילה, חסמי דופמין ונוגדי דכאון מסויימים. אך חולים לא יכולים להפסיק לקחת חלק מהתרופות.
ה-FDA אישר הקיץ האחרון התוויה לאגוניסט לדופמין ropinerole כטיפול קו ראשון ל-RLS. החוקרים מאמינים כי תרופות נוספות ממשפחה זו יאושרו בקרוב. החוקרים סיכמו כי יש צורך במחקרים נוספים שיגדירו טוב יותר את האבחנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!