תקופות ממושכות יותר של עמידה משפרות את צפיפות העצם בעמוד השדרה בילדים עם שיתוק מוחין (Arch Dis Child)

ילדים עם נכות קשה על רקע שיתוק מוחין (cerebral palsy- CP), נמצאים בסיכון לשברים מטראומה קלה, הקשורים בצפיפות עצם (BMD) נמוכה.

חוקרים ביקשו לבדוק אם תקופות עמידה ממושכות יותר, יביאו לשיפור בצפיפות העצם בעמוד השדרה ובטיביה הפרוקסימלית של ילדים אלו.

החוקרים בדקו 26 זוגות של ילדים עם CP, שהותאמו לפי צפיפות עצם. הזוגות חולקו אקראית לקבוצת טיפול, במסגרתה משך העמידה הרגיל הוארך ב- 50%, ולקבוצת ביקורת.

לאחר 9 חודשים, משך העמידה הממוצע בקבוצת הביקורת היה 80.5% מהממוצע ההתחלתי, בהשוואה למשך ממוצע של 140.6% בקבוצת הטיפול.

בקבוצת הטיפול נרשמה עלייה ממוצעת של 8.16 מ”ג לס”מ (+6%) ב- BMD של חוליות עמוד השדרה. לעומת זאת, ב- BMD של הטיביה נרשמה ירידה של 0.85 מ”ג לס”מ בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת.

ייתכן כי טיפול בעמידה ממושכת יותר יביא להפחתה בסיכון לשברים של החוליות, אולם ככל הנראה לא יביא להפחתה בסיכון לשברים של הגפיים התחתונות בילדים חולי CP, מסכמים החוקרים.

Arch Dis Child 2004;89:131-135.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן