מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי בחולים עם גליומה בדרגה נמוכה משך ההישרדות ללא-התקדמות ומשך ההישרדות הכוללת היו ארוכים יותר משמעותית באלו שקיבלו טיפול כימותרפי משולב בנוסף לטיפול קרינתי, בהשוואה לאלו שטופלו בקרינה בלבד.
מדגם המחקר כלל חולים עם גליומה בדרגה 2 (אסטרוציטומה, אוליגואסטרוציטומה או אוליגודנדרוגליומה), שהיו מתחת לגיל 40 ועברו ניתוח כריתה תת-מלאה או ביופסיה, או חולים בגילאי 40 ומעלה שעברו ביופסיה או כריתה של כל חלק מהגידול. החולים סווגו לפי גיל, ממצאים היסטולוגיים, מצב תפקודי ונוכחות/העדר האדרה של חומר ניגוד בהדמיות לפני הניתוח. החולים חולקו באקראי לטיפול קרינתי בלבד או טיפול קרינתי ולאחריו שישה מחזורי טיפול כימותרפי משולב.
מדגם המחקר כלל 251 חולים שנכללו בין 1998 ועד 2002. חציון משך המעקב עמד על 11.9 שנים; 55% מהחולים הלכו לעולמם. בחולים שטופלו בקרינה עם כימותרפיה חציון משך ההישרדות הכוללת היה ארוך יותר, בהשוואה לאלו שטופלו בקרינה בלבד (13.3 לעומת 7.8 שנים, יחס סיכון לתמותה של 0.59, p=0.003). שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר עשר שנים עמדו על 51% בקבוצת החולים לאחר טיפול קרינתי וכימותרפי, בהשוואה ל-21% בקבוצת הטיפול הקרינתי בלבד; שיעורי ההישרדות הכוללים המקבילים לאחר עשר שנים עמדו על 60% ו-40%.
מניתוח סטטיסטי עלה כי טיפול קרינתי וכימותרפי וממצאים היסטולוגיים של אוליגודנדרוגליומה הינם משתנים פרוגנוסטיים חיוביים להישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!