SGL2 Inhibitors מומלצים כתרופה מהשורה הראשונה במטופלים עם מחלת כליה כרונית (CKD) מלבד באלו עם ADPKD שלא נכללו במחקרים. כך גם לפי הנחיות בין לאומיות.

KDIGO 2025 Clinical Practice Guideline for the Evaluation, Management, and  Treatment of Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease (ADPKD)

ב־ADPKD מתפתחת הפרעה בריכוז השתן ומתן כמות שתן מרובה שעלולה לגרום לעליה בריכוז הדם ולהגברת הפרשת ההורמון האנטי השתנתי (ADH).
ADH עלול לגרום להחמרה בפגיעה הכלייתית ב־ADPKD ומתן בולם לרצפטור שלו הוא טיפול מומלץ ב־ADPKD בחלק מהמטופלים.
ל־SGL2 Inhibitors השפעות כלייתיות ומערכתיות חיוביות רבות אך הם מגבירים את כמות השתן שעלולה להגביר מילוי ציסטות וגודלן ב‏־ADPKD ולתרום עוד יותר לריכוז הדם ולהפרשת ADH. ייתכן של־SGL2 Inhibitors ב־ADPKD אפקט חיובי כבשאר מחלות הכליה אך גם אפקט שלילי להגברת נפח הציסטות ורמת ADH בדם. בנוסף, ישנם מטופלי CKD שבהם עוד לא נעשתה אבחנה של ADPKD ומטופלים ב־SGL2 Inhibitors והשאלה אם להפסיק טיפול אם יאובחנו כ ADPKD.

בסקירה לפני חודש ב Nephrology Dialysis Transplantation גם הסיקו שהתוצאות במחקרים הפרה־קליניים  ודווחי מקרים היו סותרות ולא חד משמעיות ואין מקום כעת לטיפול זה ב־ADPKD.

למאמר

כדי לענות על שאלות אלו מתוכננים כעת כמה מחקרים פרוספקטיבים וביניהם DAPA-PKD  ו־STOP- ADPKD, שהחל לפני חודש ובמחקר פרוספקטיבי כפול סמויות רב־מרכזי הבודק מתן Dapagliflozin 10 מ”ג ביום מול פלסבו ומתוכנן לעוד 5.5 שנים וב־420 מטופלי ADPKD.

עד קבלת מידע נוסף נימנע בינתיים ממתן SGL2 Inhibitors במטופלים עם מחלת כליות פוליציסטיות.

ד”ר דוד טובבין, יו”ר החוג לטיפול ולמניעת אבני כליה, לשעבר החוג להמודיאליזה, באיגוד הישראלי לנפרולוגיה.  מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ‘העמק’ בעפולה ופרופ’ משנה ומרצה בכיר בטכניון עד 2023.