השפעת הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת על התפקוד הכלייתי (N Engl J Med)

בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין אינה מלווה בהבדל מובהק סטטיסטית בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין – כולל מעכבי ACE ו-ARB – מאטים את ההתקדמות של מחלת כליות כרונית בדרגה קלה או בינונית. עם זאת, חלק מהמחקרים הציעו כי הפסקת הטיפול בתרופות אלו בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת עשויה להביא לעליה בקצב פינוי גלומרולארי משוער או להאט את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי.

במסגרת מחקר הרב-מרכזי חולקו באקראי חולים עם מחלת כליות מתקדמת (קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה) להפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין או המשך טיפול בתרופות אלו. התוצא העיקרי של המחקר היה קצב פינוי גלומרולארי לאחר שלוש שנים. תוצאים משניים כללו התפתחות מחלת כליות בשלב סופני ; משלב של ירידה של למעלה מ-50% בקצב פינוי גלומרולארי משוער או התחלת טיפול כלייתי חליפי, כולל מחלת כליות בשלב סופני; אשפוז; לחץ דם; יכולת גופנית; ואיכות חיים.

מדגם המחקר כלל 411 חולים, כאשר לאחר שלוש שנים ממוצע הריבועים הפחותים של קצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 12.6 מ”ל/דקה בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ועל 13.3 מ”ל/דקה באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (הבדל של 0.7-, p=0.42), כאשר ערך שלילי מעיד על תוצאה טובה יותר בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי. לא תועדה הטרוגניות בתוצא לפי תתי-קבוצות מוגדרות מראש.

שיעורי מחלת כליות בשלב סופני או התחלת טיפול כלייתי חלפי עמדו על 62% (128 חולים) בקבוצת המטופלים שהפסיקו את הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 56% (115 חולים) באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.65).

אירועים קרדיווסקולאריים חריגים (108 מקרים עם הפסקת הטיפול לעומת 88 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי) ומקרי תמותה (20 עם הפסקת הטיפול לעומת 22 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי), היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם מחלת כליות מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין לא לוותה בהבדל משמעותי בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול התרופתי.

 

N Engl J Med. 2022 Nov 3

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן