השפעת הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת על התפקוד הכלייתי (N Engl J Med)

בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין אינה מלווה בהבדל מובהק סטטיסטית בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין – כולל מעכבי ACE ו-ARB – מאטים את ההתקדמות של מחלת כליות כרונית בדרגה קלה או בינונית. עם זאת, חלק מהמחקרים הציעו כי הפסקת הטיפול בתרופות אלו בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת עשויה להביא לעליה בקצב פינוי גלומרולארי משוער או להאט את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי.

במסגרת מחקר הרב-מרכזי חולקו באקראי חולים עם מחלת כליות מתקדמת (קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה) להפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין או המשך טיפול בתרופות אלו. התוצא העיקרי של המחקר היה קצב פינוי גלומרולארי לאחר שלוש שנים. תוצאים משניים כללו התפתחות מחלת כליות בשלב סופני ; משלב של ירידה של למעלה מ-50% בקצב פינוי גלומרולארי משוער או התחלת טיפול כלייתי חליפי, כולל מחלת כליות בשלב סופני; אשפוז; לחץ דם; יכולת גופנית; ואיכות חיים.

מדגם המחקר כלל 411 חולים, כאשר לאחר שלוש שנים ממוצע הריבועים הפחותים של קצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 12.6 מ”ל/דקה בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ועל 13.3 מ”ל/דקה באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (הבדל של 0.7-, p=0.42), כאשר ערך שלילי מעיד על תוצאה טובה יותר בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי. לא תועדה הטרוגניות בתוצא לפי תתי-קבוצות מוגדרות מראש.

שיעורי מחלת כליות בשלב סופני או התחלת טיפול כלייתי חלפי עמדו על 62% (128 חולים) בקבוצת המטופלים שהפסיקו את הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 56% (115 חולים) באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.65).

אירועים קרדיווסקולאריים חריגים (108 מקרים עם הפסקת הטיפול לעומת 88 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי) ומקרי תמותה (20 עם הפסקת הטיפול לעומת 22 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי), היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם מחלת כליות מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין לא לוותה בהבדל משמעותי בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול התרופתי.

 

N Engl J Med. 2022 Nov 3

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן