הנחיות מעודכנות להחייאה קרדיו־פולמונרית (CPR) בילדים ובתינוקות, שפורסמו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA) והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP), מבקשות להעלות את שיעורי ההישרדות ואת איכות התפקוד הנוירולוגי לאחר דום לב. העדכון החדש, שפורסם בכתבי העת Circulation ו־Pediatrics, מסמן שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין שני הגופים ומעדכן את ההנחיות שניתנות אחת לחמש שנים.

לדברי ד״ר בני ג׳וינר ג׳וניור מאוניברסיטת באפלו, יו״ר שותף בצוות ההנחיות, “המטרה היא להשיג את רמות ההישרדות הגבוהות ביותר האפשריות.” ההנחיות החדשות מדגישות איכות גבוהה של עיסויי חזה, דפיברילציה מוקדמת, ושילוב טכניקות החייאה מתקדמות המותאמות למצבי חירום בילדים.

על פי המסמך, דום לב בילדים ותינוקות נגרם בדרך כלל מכשל נשימתי או משוק מתקדם. מדי שנה מתרחשים בארצות הברית למעלה מ־7,000 מקרי דום לב מחוץ לבית החולים בילדים, עם שיעורי הישרדות הנעים בין 6% ל־38%, בהתאם לגיל. בבתי חולים מתועדים כ־20,000 מקרי דום לב בילדים ובתינוקות, כאשר שיעור ההישרדות עד לשחרור נע בין 38% במקרים ללא דופק לבין 66% במקרים בהם יש דופק.

טכניקות החייאה חדשות ושחרור נתיב אוויר

אחת ההמלצות המשמעותיות ביותר היא שינוי טכניקת עיסויי החזה בתינוקות. בשונה מהנחיות העבר, אשר המליצו על שימוש בשתי אצבעות, כעת מומלץ על טכניקת “שתי אגודלים עם אחיזה מקיפה” — כאשר הידיים מקיפות את בית החזה והאגודלים לוחצים על עצם החזה מלמעלה. אם תנוחה זו אינה אפשרית, ניתן להשתמש בעקב כף יד אחת. מחקרים הראו כי עיסוי בשתי אצבעות מייצר פחות לחץ, ולכן פחות יעיל.

הנחיה נוספת עוסקת בהשתנקות: במקום שימוש בלעדי בלחיצות בטן (כפי שהיה מקובל במשך עשורים), מומלץ כעת לבצע מחזורים של חמש מכות גב ואחריהן חמש לחיצות בטן לסירוגין. השינוי נובע מממצאים שהראו כי רבים מבצעים אינטואיטיבית מכות גב, וכי שילוב זה יעיל יותר בפינוי גוף זר.

עבור מגישי עזרה ראשונה שאינם מצוידים בציוד רפואי מתקדם, ההנחיות מציעות לבצע 30 עיסויי חזה (בעקב כף יד אחת בתינוקות או בשתי ידיים בילדים), ואחריהם שתי הנשמות, בקצב של אחת כל 2–3 שניות.

החייאת ילודים – “שרשרת טיפול חדשה“

כ־5%–10% מהתינוקות הנולדים זקוקים לסיוע בנשימה לאחר הלידה, וכ־1% נדרשים להחייאה מתקדמת. לשם כך נוספה בהנחיות “שרשרת טיפול בילוד”, הכוללת צעדים כבר במהלך ההיריון למניעת סיכון לעובר. בשלב הלידה, על הצוות לזהות מראש ילודים בסיכון ולפעול תוך 60 שניות לספק הנשמה מסייעת במידה שהתינוק אינו נושם. אם קצב הלב נמוך מ־100 פעימות לדקה, יש להתחיל בעיסויי חזה ובמתן אפינפרין, ולבצע ניטור של הנשימה, סטורציה, קצב לב ורמות גלוקוז.

ד״ר הנרי לי, מנהל יחידת הפגים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ויו״ר שותף של צוות הכתיבה הניאונאטלי, ציין כי ההנחיות “משפרות בהדרגה את המדע ומקדמות את איכות ההחייאה.” אחת ההמלצות החדשות היא לדחות את חיתוך חבל הטבור במשך לפחות 60 שניות לאחר הלידה — פעולה שנמצאה כמפחיתה צורך בהחייאה ומשפרת זרימת דם לתינוק, הן בלידות תקינות והן בפגים.

שימוש באפינפרין וניטור לחץ דם

בפרק ההחייאה המתקדמת, מומלץ על מתן מוקדם יותר של אפינפרין לשיפור הלחץ הכלילי. במצבי דום לב עם קצב לא ניתן לשוק, יש לתת את התרופה בהקדם האפשרי; ובמקרים של קצב הניתן לשוק — לאחר שני ניסיונות דפיברילציה או מוקדם יותר אם השוק מתעכב. כמו כן, מומלץ למדוד לחץ דם דיאסטולי בזמן ההחייאה כדי להעריך תגובה ולשמור על לחץ דם סיסטולי ולחץ ממוצע מעל האחוזון העשירי לגיל. נמצא כי לחץ נמוך מהערך הזה ב־24 השעות הראשונות לאחר דום לב קשור בתוצאות נוירולוגיות גרועות.

למאמר

פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.

New CPR Guidelines Aim to Save More Young Lives – Medscape – October 30, 2025.