האם בדיקת אולטרסאונד טרום לידתית אינה מתאימה לזיהוי מומי לב מולדים? (מתוך International Journal of Obstetrics and Gynaecology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי בדיקת אולטרסאונד שגרתית בשבועות 12 או 18 להריון אינה מזהה את מרבית מומי הלב המולדים המג’וריים. המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי למיילדות וגניקולוגיה (BJOGAn International Journal of Obstetrics and Gynaecology).

בראיון שנערך עימה, ציינה אחת החוקרות כי אין לסמוך על בדיקת סקר של שקיפות עורפית (NTnuchal translucency) כאמצעי סקירה למומי לב בעובר.

החוקרים השוו את שיעור האבחנה הטרום לידתית של מומי לב מולדים בין שתי גישות: בדיקת אולטרסאונד אחת שגרתית בשבועות 12-14, כולל הערכת NT, לעומת בדיקת אולטרסאונד אחת שגרתית בשבוע 18. 

החוקרים דיווחו כי בקבוצה בה נערכה הבדיקה בשבוע 12, רק 7 מתוך 61 (11%) המקרים של מום לב מג’ורי זוהו לפני הלידה, ובקבוצה שנבדקה בשבוע ה-18 אובחנו לפני הלידה רק 9 מתוך 60 (15%) המקרים.

על פי התוצאות, בקבוצה שעברה סקירה בשבוע ה-12, ל-3 מתוך 61 העוברים שנולדו עם מום לב מג’ורי הייתה NT של 3.5 מ”מ לפחות, אולם באף אחד מעוברים אלה לא אובחן מום הלב לפני הלידה. 

החוקרים סיכמו באומרם כי למרות העוצמה הנמוכה (low power) של המחקר, הם מאמינים כי התוצאות אינן תומכות ברעיון של החלפת הגישה על פיה הבדיקה נערכת בשבוע 18 בגישה על פיה יש לערוך את הבדיקה בשבוע ה-12, וזאת בהתאם להגדרת גישות אלו במחקר שנערך.

בראיון שנערך עימה ציינה החוקרת כי האחראיםלמתן שירותי אולטרסאונד צריכים להקדיש זמן ומשאבים לחינוך והכשרת סקירת לב בעובר של אלו המבצעים בדיקות אולטרסאונד עובריות שגרתיות, ולארגן את השירותים בדרך כזו שכל אישה הרה תזכה לעבור בדיקת אולטרסאונד שמבוצעת על ידי צוות מיומן. החוקרת הוסיפה, כי במידת הצורך, ייתכן כי האחראים ייבחרו לרכז את שרותי סקירות העובר בכדי להבטיח שירות באיכות גבוהה.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

BJOG 2006;113:675-682.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן