תכנית שיקום קוגניטיבי חדשה, המכוונת להשפעות הקוגניטיביות של טרשת נפוצה, השפיעה לטובה על תסמיני דיכאון הנפוצים גם כן באוכלוסיית חולים זו, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-Consortium of Multiple Sclerosis Centers.

במחקר האקראי-מבוקר בחנו החוקרים את ההשפעות של תכנית ההתערבות הקרויה MAPSS-MS (Memory, Attention, Problem Solving Skills in MS), שפותחה באופן מכוון למרכיבים השונים של ליקוי קוגניטיבי משנית לטרשת נפוצה.

מדגם המחקר כלל 183 חולים עם ליקוי קל-עד-בינוני עקב טרשת נפוצה, אשר חולקו באקראי לקחת חלק בהתערבות קוגניטיבית בת שמונה שבועות (93 חולים), שכללה אימון ממוחשב, או לטיפול סטנדרטי, שהציע רק אפשרות לשימוש במשחקי מחשב (90 חולים). דיווחים עצמיים והערכות תפקוד קוגנטיבי, כמו גם הערכות תסמיני דיכאון, הושלמו בתחילת המחקר, מיד לאחר ההתערבות וכן שלושה ושישה חודשים לאחר ההתערבות.

החוקרים מדווחים כי בקבוצת ההתערבות תועדה ירידה משמעותית בתסמיני דיכאון, כפי שנקבע לפי סולם CESD (Center for Epidemiological Studies Depression Scale), כאשר מנגד, בקבוצת הביקורת לא תועד כל שינוי.  השיפור בדיכאון בקבוצת ההתערבות זוהה מיד לאחר ההתערבות, עם מדדי CESD נמוכים יותר משמעותית והשיפור גם נותר לאורך שלושה חודשים לאחר ההתערבות; עם זאת, ההשפעה לא נותרה לאחר שישה חודשים.

מהנתונים עולה כי לא הייתה קורלציה בין מדדי CESD ובין גיל, מין, שנות השכלה, או גזע, אך זוהתה קורלציה משמעותית עם שימוש בגישות לשיפור הזיכרון ותפיסת היכולת הקוגניטיביות. לא תועד מתאם משמעותי בין תסמיני דיכאון ובין תוצאות מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים גם כי התכנית הובילה לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי, אך מציינים כי ייתכן וגורמים אחרים שיחקו תפקיד בהשפעה החיובית על תסמיני דיכאון, בעיקר מאחר והשיפור שתועד בהיבט זה פחת לאחר שישה חודשים. עוד הם מציינים כי בשלב זה עדיין לא ידוע אם טיפול מוצלח בדיכאון מביא לשיפור תפקוד קוגנטיבי בחולי טרשת נפוצה ויש מקום להשלים מחקרים בנושא זה.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-CMSC

לידיעה במדסקייפ