Natalizumab מהווה חלופה טיפולית עבור חולי MS שלא הגיבו לטיפולים אחרים (מתוך כנס ה- CMSC וה- ACTRIMS)


מאת ד”ר מיכל איזנשטט


מתוצאות מחקר חדש עולה כי חולים הסובלים מטרשת נפוצה מסוג RRMS (relapsing-remitting multiple sclerosis), אשר לא הגיבו למשטרי טיפול אחרים, עשויים להישאר במצב יציב או אף להראות שיפור תחת טיפול ב- Natalizumab.

ב- 87% מהחולים שטופלו בעבר ב- DMTs (disease-modifying therapies), טיפול ב- Natalizumab (Tysabri) שמר על מצבה הנוכחי של המחלה או הביא לשיפור, עפ”י בדיקות MRI (magnetic resonance imaging).  בנוסף, 59% מהחולים לא הראו החמרה, ואף הדגימו שיפור במדד המוגבלות EDSS (Expanded Disability Status Scale).

בעבר הודגם כי Natalizumab מסוגל להפחית נגעים חדשים או נגעים שהחלו לגדול, עפ”י ממצאי בדיקות MRI בשלב T2.  כמו כן הודגם כי התרופה מסוגלת לשפר ציוני EDSS בחולי RRMS שלא טופלו תרופתית קודם לכן.  יחד עם זאת, רוב החולים המטופלים ב- Natalizumab, טופלו בתרופות קודמות שלא הביאו לשיפור.

Natalizumab, אשר נחשבת יעילה מאוד, עדיין מצויה במעמד של טיפול חלופי, לאור מקרי PML (progressive multifocal leukoencephalopathy), אשר דווחו בעבר עקב שימוש בתרופה.

במחקר הנוכחי, החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 39 חולי RRMS, אשר טופלו בטיפולים קודמים ללא הצלחה.  משך המעקב אחר החולים נע בין 6 חודשים ועד 24 חודשים.

בדיקות נוירולוגיות ו EDSS בוצעו מדי 6 חודשים.  11 חולים טופלו קודם לכן ב- glatiramer acetate (Copaxone), 16 טופלו קודם לכן באינטרפרון ביתא 1b (Betaseron), 11 טופלו באינטרפרון ביתא 1a (Avonex; Rebif), ונבדק נוסף טופל באזתיופרין (Imuran). חלק מהחולים טופלו בנוסף גם בסטרואידים.

מתוצאות המחקר עולה כי לנבדקים היו ציוני EDSS חציוניים של 3.0, וספירה חציונית של 18 נגעי T2 ו 4 חורים שחורים בבדיקות MRI.  החוקרים לא מצאו שינויים משמעותיים סטטיסטית בציוני ה- EDSS או בבדיקות ה- MRI לאחר 6, 12, 18 ו 24 חודשים.

לאחר 24 חודשים, ל- 54% מהחולים נותר מספר זהה של נגעי T2, בעוד של- 38% הודגמה ירידה במספר הנגעים, ול- 8% הודגמה עלייה במספר הנגעים.  לא נצפו שינויים במספר החורים השחורים ברוב החולים.

באופן כללי, 87% מחולי ה- RRMS הדגימו בדיקות MRI יציבות או משופרות, וב- 59% מהם הודגמו ציוני EDSS יציבים או במגמת שיפור.

המומחים מציינים כי חשוב מאוד להכיר בחלופות טיפוליות במחלות דוגמת טרשת נפוצה, כך שבמידה ותרופה מסוימת אינה מסייעת לחולה או שגורמת לו לתופעות לוואי קיצוניות, לרופא המטפל קיימות אלטרנטיבות הולמות.

מתוך כנס ה- CMSC (Consortium of Multiple Sclerosis Centers) וה- ACTRIMS (Americas Committee for Treatment and Research in Multiple Sclerosis), שנערך ביוני 2010 בסן אנטוניו, ארה”ב.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן