תרופה חדשה לטיפול במיגרנה בשם Lasmiditan נמצאה בטוחה ויעילה בחולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Academy of Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Lasmiditan פועלת כאגוניסט לקולטן 5-HT1F ומפחיתה את שחרור הנוירו-פפטידים ומשפיעה על מסלולי כאב, ללא כיווץ כלי דם.

הסקירה החדשה כללה תת-אוכלוסיה של חולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם מהמחקרים SPARTAN ו-SAMURAI, שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו בשלב 3. מחקרים אלו השוו בין Lasmiditan במינון 50 מ”ג, 100 מ”ג ו-200 מ”ג ובין פלסבו במהלך התקף מיגרנה יחיד.

בניתוח הנוכחי התמקדו החוקרים בשישה גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם: גיל מעל 40 שנים, סוכרת, עישון פעיל, ריכוז כולסטרול של 240 מ”ג/ד”ל ומעלה, ריכוז HDL של מתחת ל-40 מ”ג/ד”ל בגברים ומתחת ל-50 מ”ג/ד”ל בנשים ולחץ דם סיסטולי של 140 מ”מ כספית ומעלה או דיווח על לחץ דם גבוה.

החוקרים סיווגו את המשתתפים לקבוצה של חולים עם עד גורם סיכון אחד למחלות לב וכלי דם ואלו עם לפחות שני גורמי סיכון כאלו. מניתוח הנתונים עלה כי נוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם לא השפיע על יעילות הטיפול.

לא תועדו הבדלים בין חולים עם עד גורם סיכון אחד ואלו עם שני גורמי סיכון ומעלה בהערכת העדר כאב ראש או תסמינים מטרידים לאחר שעתיים.

באשר לבטיחות הטיפול, בקרב חולים שטופלו ב- Lasmiditan תועדה עליה קטנה אך משמעותית בהפרעות קצב לב, בהשוואה לאלו שנטלו פלסבו (0.9% לעומת 0.2%, בהתאמה; יחס סיכויים של 3.59, p=0.02). מניתוח מעמיק יותר של הנתונים עלה כי הפרעות קצב הלב נבעו בעיקר מעליה בשכיחות דפיקות לב או טכיקרדיה. לא ברור אם דפיקות לב אלו מעידות על השפעה קרדיווסקולארית ישירה או שמדובר בסימנים של חרדה או הפרעה אחרת ויש לבחון את החשיבות של ממצאים אלו במחקרים נוספים.

בסיכומו של דבר, מעבר לעליה הקטנה מאוד במספר המשתתפים שדיווחו על דפיקות לב, נוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם לא השפיע על הסיכון להופעת אירועים חריגים קרדיווסקולאריים. גם בנוכחות גורמי סיכון מרובים לא נרשמה עליה משמעותית באירועים חריגים אלו.

מתוך כנס ה-EAN

לידיעה במדסקייפ