שני מחקרים חדשים מספקים עדויות נוספות לקשר בין מיגרנה ובין נזלת. מהמחקרים עולה כי לא רק שנזלת נפוצה בחולים הסובלים ממיגרנה, אלא גם כי בחולי מיגרנה עם נזלת אלרגית ולא-אלרגית כאבי ראש תדירים ומגבילים יותר. שני המחקרים הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-54 מטעם ה-American Headache Society.

מחקרים מוקדמים מצאו כי אימונותרפיה מלווה בהפחתת תדירות ומוגבלות כאבי ראש על-רקע מיגרנה בחולים צעירים עם נזלת אלרגית. משילוב הממצאים עולה כי ייתכן וחולים הסובלים ממיגרנה ונזלת מייצגים פנוטיפ קליני חמור.

מהעדויות עולה כי העצב הטריגמינלי, הנושא גירויי כאב מהפריפריה למערכת העצבים המרכזית, עשוי לערב יותר מאשר רק את שכבת הדורה של המוח, וכי ישנה מעורבות גם של תאי פיטום, להם תפקיד באלרגיות.

מחקר אוכלוסייה

המחקר הראשון היה מחקר אורכי, מבוסס-אוכלוסייה, שכלל משתתפים שהשיבו לסקר משנת 2008 שנשלח למדגם משקי בית בארצות הברית. הסקר כלל שאלות בנוגע לתדירות כאבי ראש, מוגבלות על-רקע כאבי ראש ונזלת אלרגית ולא-אלרגית.

הסקירה כללה 6008 משיבים שענו על הקריטריונים למיגרנה וחולקו לקבוצות חולים שסבלו מנזלת ואלו שלא סבלו מנזלת, בהתאם לנוכחות או העדר שני תסמינים אופייניים, או יותר. אלו עם נזלת סווגו לחולים עם נזלת אלרגית או לא-אלרגית.

התוצא העיקרי היה תדירות כאבי ראש (0-4, 5-9, 10-14 או 15 ימים בחודש ומעלה) ומוגבלות על-רקע כאבי ראש (מדד MIDAS (Migraine Disability Assessment Score)). החוקרים תקננו את הנתונים לגיל, מין, מדד מסת  גוף, נטילת טיפול למניעת מיגרנה ושימוש-יתר בתרופות.

מהסקירה עלה כי 65% מהמשתתפים סבלו מנזלת . יחס הסיכויים לעליה בתדירות מיגרנה בחולים עם נזלת מכל סוג עמד על 1.30, עם קשר מובהק בחולים עם מרכיב מעורב או לא-מסווג.

מבחינת מוגבלות על-רקע כאבי ראש, יחס הסיכויים עמד על 1.32 עם נזלת מכל סוג, בהשוואה לביקורות, והיה מוגבר בחולים עם נזלת מסוג מעורב.

לדברי החוקרים, נראה כי בתת הקבוצה של חולים שדיווחו על טריגרים אלרגיים ולא-אלרגיים נרשמה שכיחות גבוהה של כאבי ראש וכן כאבי ראש מגבילים יותר, כפי שהתבטא במדדי MIDAS. המשמעות האפשרית הינה כי טריגרים לנזלת אלרגית ולא-אלרגית עשויים להפעיל ישירות את הסיבים בעצב הטריגמינלי באף, העשויים להחמיר את תדירות ומוגבלות כאבי הראש.

מהנתונים עולה כי נזלת נפוצה מאוד בחולים הסובלים מכאבי ראש. מדובר בתחלואה הנלווית הנפוצה ביותר בחולים עם מיגרנה; היא הרבה יותר נפוצה מדיכאון או חרדה, כאשר מדובר על שיעור של כ-65% מהחולים.

מחקר קליני

מחקר שני מרחיב את הקשר בין כאבי ראש ונזלת. שוב, המחקר מצביע על מסלול שהוא מעבר לדורה, העשוי להשפיע על הופעת כאבי ראש.

מחקר החתך התצפיתי התבסס על נתונים ממחקר MARS (Migraine, Allergy, and Rhinitis Study), שכלל מבוגרים עם נזלת ממרפאה אלרגית וביקורות ממרפאות ראשוניות. תת-קבוצה של חולים עם אבחנה של מיגרנה לקחו חלק במחקר (366 חולים). החולים עם אלרגיה סווגו לכאלו עם נזלת אלרגית, נזלת מעורבת או נזלת לא-אלרגית, בהתאם לבדיקות אלרגיה ושאלונים. הביקורות דיווחו על תסמיני נזלת לעיתים נדירות, או שלא סבלו מהם מעולם.

החוקרים קבעו את מאפייני כאבי הראש, תדירות ומשך כאבי הראש בכל המשתתפים. מדד MIDAS שימש כסמן למוגבלות על-רקע כאבי ראש. לאחר מכן החוקרים השוו את השכיחות של מיגרנה ומוגבלות עקב כאבי ראש בין קבוצות אלו.

מהנתונים עולה כי תדירות מיגרנה ומוגבלות היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת החולים עם נזלת, בהשוואה לביקורות ללא נזלת (p<0.02).

לממצאים העולים משני המחקרים השלכות חשובות בכל הנוגע לגישה לטיפול בחולים, כאשר כיום כמעט כל החולים עם כאבי ראש מקבלים טיפול דומה. אין טיפול נפרד לקבוצת חולים זו או אחרת, אך ייתכן כי בקבוצות מסוימות ייתכנו פנוטיפים קליניים שונים. ממצאי המחקרים מצטרפים לעדויות המצטברות בנושא, לפיהן תתכן מעורבות של מספר מסלולים להפעלת המערכת הטריגמנילית והתפתחות מיגרנה.

Headache. 2011;51:8-20

לידיעה במדסקייפ