כיום אין טיפול אנטיקואגולנטי סטנדרטי לחולים העוברים סגירת טרנסקטטר של שנט עלייתי, מדווחים החוקרים בגיליון ספטמבר של Heart.

הצוות רשם 150-300 מ”ג אספירין ליום למשך 6 חודשים לאחר הליך הסגירה ב-71 חולים. ליותר ממחציתם היתה היסטוריה של מיגרנה עם אאורה, בדומה לשכיחות הגבוהה המדווחות המחקרים אחרים.

סגירת טרנבקטטר של השנטים הובילה להחמרת סימפטומי מיגרנה ב-21 חולים והתפתחות סימפטומי מיגרנה חדשים ב-9, למרות הטיפול באספירין.

על פי החוקרים, היתה ירידה ברורה מאוד בסימפטומי מיגרנה אקוטים (מיגרנה עם אאורה, סטטוס מיגרנוסוס, או אאורה בלבד) לאחר סגירה טרנסקטטר של foramen ovale או atrial septal לאחר שהחולים קיבלו שילוב של clopidogrel למשך 4 שבועות ואספירין למשך 6 חודשים בהסוואה לאספירין בלבד למשך 5 חודשים.

בחודש הראשון לאחר הסגירה, 42.3% שלקחו אספירין בלבד חוו מיגרנה עם אאורה לעומת רק 12.2% מאלו שלקחו את השילוב. אירועי מיגרנה עם אאורה היו חמורים יותר ותדירים יותר בחולים שלקחו אספירין בלבד.

החוקרים מאמינים כי יש לבדוק את ההשפעות המועילות האפשריות של clopidogrel במיגרנה, אפילו בהעדר שנט לבבי.

Heart 2005;91:1173-1175

לידיעה במדסקייפ

<!–

–>