חוסרים תזונתיים בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בהשמנה: מנגנונים, סיכונים והמלצות קליניות עדכניות

מקור: מאמר מקורי
מאמר מאת ד"ר יפית קסלר, דיאטנית קלינית PhD RD

השימוש באגוניסטים לקולטן GLP-1 ובאגוניסטים הכפולים ל GLP-1/GIP כגון סמגלוטייד וטירזפטייד, חולל מהפכה בטיפול בהשמנה. תרופות אלו מאפשרות ירידה משמעותית במשקל ומשפרות מגוון מדדים קרדיו־מטבוליים, אך במקביל יוצרות אתגר תזונתי חדש. הירידה החדה בצריכת המזון, בשילוב תופעות לוואי במערכת העיכול, עלולה להוביל לצריכה בלתי מספקת של רכיבי תזונה חיוניים ולהאיץ אובדן מסת שריר. לפיכך, לצד הטיפול התרופתי נדרש מעקב תזונתי מובנה, וזאת כדי למנוע חוסרים ולשמר את היתרונות המטבוליים של הירידה במשקל.

כיצד פועלות התרופות?

הורמוני האינקרטינים מופרשים מהמעי לאחר האכילה ותורמים לוויסות רמות הגלוקוז, לירידה ברעב ולהפחתת חשקים, וכן להגברת תחושת השובע. במקביל, התרופה מאטה את קצב התרוקנות הקיבה, כך שהמזון נשאר בקיבה זמן ארוך יותר ונוצרת תחושת מלאות ממושכת לאחר הארוחה. מנגנון זה תורם משמעותית להפחתת צריכת האנרגיה, אך גם מסביר את שכיחות תופעות הלוואי הגסטרואינטסטינליות, כגון בחילות, הקאות, עצירות ושלשולים.

מדוע מתפתחים חסרים תזונתיים?

קיימים כמה מנגנונים התורמים להתפתחות חסרים:

  • ירידה בכמות המזון הנצרכת: מחקרים מראים כי צריכת האנרגיה עשויה לרדת בעד כ־40%. פחות מזון פירושו פחות ויטמינים, מינרלים וחלבון לגוף
  • תופעות לוואי במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שובע מוקדם ושינויים בהעדפות המזון גורמים לעיתים לדילוג על ארוחות ואף להימנעות מקבוצות מזון שלמות
  • חסרים קיימים עוד לפני תחילת הטיפול: בקרב אנשים החיים עם השמנה ישנה שכיחות גבוהה של צריכה לא מספקת של מיקרונוטריינטים וכן מצב דלקתי כרוני, הפוגע בזמינות הביולוגית של ויטמינים ומינרלים מסוימים, ביניהם ויטמין D וברזל. הטיפול התרופתי עלול להעמיק חוסרים קיימים אלו

החוסרים הנפוצים העיקריים כוללים:

ויטמין D וסידן: בקרב מטופלים עם השמנה, שיעור החוסרים בוויטמין D גבוה מהאוכלוסייה הכללית. בנוסף, הפחתת צריכת הסידן מהמזון ואי הגעה ליעד הצריכה היומית המומלצת עלול להשפיע לרעה על בריאות העצם, במיוחד בתקופה של ירידה מהירה במשקל.

ויטמיני B: חוסרים בוויטמין B12, בחומצה פולית ובתיאמין (B1) תוארו בכמה מחקרים, בעיקר בקרב מטופלים עם צריכת מזון ירודה או עם הקאות ממושכות. רכיבים אלו חיוניים לתפקוד מערכת העצבים, ליצירת כדוריות דם אדומות ולמטבוליזם של אנרגיה.

ברזל, אבץ ומגנזיום: ירידה בצריכת מזון מן החי ודגנים מלאים עלולה להוביל למחסור במינרלים אלו.

במחקר שבחן צריכה תזונתית של 69 מטופלים הנוטלים זריקות GLP-1RA  במשך חודש לפחות מצאו צריכה לא מספקת של: ברזל, מגנזיום, סידן, הוויטמיניפ A ,D ו־E , וכן של סיבים תזונתיים וחלבון.

המלצות למעקב, למניעה ולטיפול:

הגישה המומלצת כיום כוללת הערכה אישית, ניטור שוטף והתערבות מוקדמת לאיתור, למניעה ולטיפול בחוסרים תזונתיים. בהיעדר מחקרים קליניים המבססים פרוטוקול טיפולי מובנה למעקב סטטוס תזונתי בשלב זה, מומלץ להפעיל שיקול דעת בהתאם להקשר הקליני ולזמינות המשאבים.

על פי נייר העמדה בנושא ‘הליווי התזונתי במהלך טיפול תרופתי מבוסס־אינקרטינים להשמנה’ שפורסם ביולי 2026 מטעם עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל – מומלץ לבצע ניטור ומעקב אחר מדדים הכוללים רמות של ויטמין B12, חומצה פולית, תיאמין, ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K) וכן מינרלים כמו ברזל, נחושת, אבץ, מגנזיום וסידן, ולמדדים נוספים בהתאם להערכה הקלינית.

חשוב לשים לב לסימנים המעידים על חוסרים תזונתיים הכוללים בין היתר עייפות מוגברת, נשירת שיער, יובש, קילוף או גרד בעור, חולשת שרירים, עיכוב בריפוי פצעים והופעה של חבורות (שטפי דם) בקלות או ללא סיבה ברורה, וכן לאוכלוסיות מיוחדות בסיכון כגון גיל מבוגר, דפוסי אכילה מגבילים או חוסר ביטחון תזונתי.

יש לציין כי טיפול מונע עדיף על פני טיפול בחוסר קיים, שעלול להיות מאובחן בשלב מאוחר שבו כבר יש פגיעה בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל, ולעיתים אף פגיעות בלתי הפיכות. לכן מומלץ לשקול מתן תוסף מולטי־ויטמין ומינרל, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון לתת־תזונה, צריכה תזונתית נמוכה, או תסמינים מתמשכים במערכת העיכול, תוך התאמה אישית ולא כתחליף לתזונה מאוזנת.

לסיכום

טיפול תרופתי מבוסס־אינקרטינים הוא פריצת דרך משמעותית בטיפול בהשמנה, אולם יעילותו אינה נמדדת רק בקילוגרמים שאבדו. הירידה הדרמטית בצריכת המזון יוצרת סיכון ממשי להתפתחות חוסרים תזונתיים, אובדן מסת שריר ומחלות הנלוות לירידה במשקל.

לפיכך, הטיפול התרופתי צריך להשתלב במסגרת טיפול רב־תחומי הכולל רופא, דיאטנית קלינית ואנשי מקצוע נוספים. הערכה תזונתית מוקדמת, ניטור מעבדתי, הקפדה על צריכת חלבון מספקת, תזונה צפופת רכיבים תזונתיים מזינים ומגוונים, פעילות גופנית מותאמת ושימוש מושכל בתוספי תזונה לפי הצורך הם המפתח למיצוי היתרונות של הטיפול התרופתי תוך מניעת סיבוכים ושמירה על בריאות המטופל לאורך זמן.

 

רשימת מקורות:

  1. Dobbie LJ, Tolvanen L, Alves D, Baker JL, Bez NS, Birney S, Bogl LH, Brown A, Bullo M, Clare K, Duncan EL. Nutritional, functional, and psychological considerations for incretin-based therapies in adults—an EASO, EFAD, and ECPO Consensus Statement. The Lancet Diabetes & Endocrinology. 2026 Jul 8.
  2. Urbina J, Salinas‐Ruiz LE, Valenciano C, Clapp B. Micronutrient and Nutritional Deficiencies Associated With GLP‐1 Receptor Agonist Therapy: A Narrative Review. Clinical Obesity. 2026 Feb;16(1):e70070.
  3. Ben-Porat T, Sherf-Dagan S, Côté M, Miner CJ, Buch A. Nutritional Challenges of Incretin-Based Obesity Management Medications: Implications for Clinical Practice A narrative review paper. Advances in Nutrition. 2025 Sep 18:100522.
  4. נייר עמדה הליווי התזונתי במהלך טיפול תרופתי מבוסס אינקרטינים: מסמך עמדה מטעם עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל 7.2026. https://tinyurl.com/2nkxmamj
  5. Christensen S, Robinson K, Thomas S, Williams DR. Dietary intake by patients taking GLP-1 and dual GIP/GLP-1 receptor agonists: a narrative review and discussion of research needs. Obesity Pillars. 2024 Sep 1;11:100121.
  6. Johnson B, Milstead M, Thomas O, McGlasson T, Green L, Kreider R, Jones R. Investigating nutrient intake during use of glucagon-like peptide-1 receptor agonist: a cross-sectional study. Frontiers in Nutrition. 2025 Apr 25;12:1566498.
  7. Mozaffarian D, Agarwal M, Aggarwal M, Alexander L, Apovian CM, Bindlish S, Bonnet J, Butsch WS, Christensen S, Gianos E, Gulati M. Nutritional priorities to support GLP-1 therapy for obesity: a joint Advisory from the American College of Lifestyle Medicine, the American Society for Nutrition, the Obesity Medicine Association, and The Obesity Society. The American journal of clinical nutrition. 2025 Jul 1;122(1):344-67.
  8. Mehrtash F, Dushay J, Manson JE. Integrating diet and physical activity when prescribing GLP-1s—lifestyle factors remain crucial. JAMA Internal Medicine. 2025 Sep;185(9):1151-2.
  9. Sibal R, Balamurugan G, Langley J, Graham Y, Mahawar K. Macronutrient, Micronutrient Supplementation and Monitoring for Patients on GLP-1 Agonists: Can We Learn from Metabolic and Bariatric Surgery?. Nutrients. 2025 Nov 23;17(23):3659.
  10. Pharmacologic treatment of obesity in adults: Standards of care in overweight and obesity. Diabetes Obesity and Cardiometabolic CARE(2026): doci250008.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן