במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר בין ריכוז נמוך של ויטמין D בדם ובין היארעות שבריריות (Frailty) בנשים מבוגרות; מעניין לציין כי הקשר לא נותר עוד מובהק לאחר תקנון למחלות לבביות ומטבוליות.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שהתבסס על שבעה ביקורים בין 1994-2008 בבולטימור. מדגם המחקר כלל 369 נשים מ-Women’s Health and Aging Study II בגילאי 70-79 שנים, ללא שבריריות בתחילת המחקר.
ריכוז ויטמין D (25OHD) נקבע בתחילת המחקר וסווג כדלקמן: מתחת ל-10, 10-19.9, 20-29.9 ו-30 ננוגרם/מ”ל ומעלה. היארעות תשישות נקבעה על-בסיס נוכחות לפחות שלושה מבין הבאים: ירידה במשקל, פעילות גופנית ירודה, תשישות, חולשה ואיטיות.
שיעורי ההיארעות של שבריריות עמדו על 32.2 ל-1,000 שנות-אדם באלו עם ריכוז ויטמין D מתחת ל-10 ננוגרם/מ”ל, בהשוואה ל-12.9 ל-1,000 שנות-אדם באלו עם ריכוז של 30 ננוגרם/מ”ל ומעלה. מניתוח ההיארעות המצטברת עלה כי באלו עם ריכוז ויטמין D נמוך יותר שיעורי היארעות שבריריות היו גבוהים יותר, אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. מניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים דמוגרפיים, עישון ועונת שנה, ריכוז ויטמין D מתחת ל-10 ננוגרם/מ”ל לווה בעליה של כמעט פי שלוש בהיארעות שבריריות (יחס סיכון של 2.77).
לאחר תקנון למדד מסת הגוף, הקשר בין ריכוז ויטמין D מתחת ל-10 ננוגרם/מ”ל (בהשוואה ל-30 ננוגרם/מ”ל ומעלה) ובין היארעות שבריריות נותר על כנו, אך נחלש לאחר תקנון נוסף למחלות לבביות ומטבוליות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!