ממחקר חדש עולה כי בנשים הסובלות מגלי חום תדירים בגילאי 40-53 שנים ייתכן תפקוד וסקולארי גרוע יותר ללא תלות בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם או רמות אסטרדיול, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Menopause.

פגיעה בתפקוד אנדותל הינה אירוע המתחיל תהליך טרשתי ובאופן זה גלי חום תדירים עשויים להצביע על התפתחות פגיעה בתפקוד אנדותל בנשים בשלב מוקדם בגיל העמידה.

החוקרים בחנו נתונים אודות 272 נשים לא-מעשנות, בגילאי 40-69 שנים, בשלב פרי-מנופאוזה מאוחר (2-12 חודשים ללא מחזור) או לאחר-מנופאוזה (12 חודשים ומעלה ללא מחזור). גיל המשתתפות הממוצע עמד על 54 שנים.

כל הנשים השלימו בדיקה גופנית, הערכת FMD (Flow-Mediated Dilation בעורק הברכיאלי) להערכת תפקוד אנדותל, בדיקת אולטרה-סאונד של עורקי התרדמה, בדיקות דם וניטור גלי חום אמבולטורי, באמצעות יומן אלקטרוני (שלושה ימים), מד אקטיגרפיה (שלושה ימים) וניטור פיזיולוגי של גלי חום (24 שעות). מצב המנופאוזה נבחן על-פי דיווחי דפוסי דימום וסתי.

גם לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, בנשים צעירות יותר (40-53 שנים) שחוו גלי חום תועדו מדדי FMD נמוכים יותר, בהשוואה לנשים שלא סבלו מגלי חום, עדות לתפקוד אנדותל גרוע יותר.

יתרה מזאת, החוקרים מצאו קשר בין תדירות רבה יותר של גלי חום במהלך ניטור פיזיולוגי ובין מדדי FMD גרועים יותר בקבוצה זו. הם מציינים כי מדדי FMD בנשים הצעירות ביותר עם גלי חום היו דומים למדדים בנשים בשליש המבוגר ביותר (גילאי 54-60 שנים). לא זוהה קשר בין גלי חום ובין מדדי FMD בנשים מבוגרות.

באשר לחשיבות אסטרדיול, החוקרים מצאו כי אין קשר מובהק בין רמות ההורמון ובין מדדי FMD ואלו לא פגעו בקשר בין גלי חום ומדדי FMD בנשים צעירות.

מהממצאים עולה קשר בין גלי חום ובין תפקוד אנדותל גרוע יותר, ללא תלות ברמות אסטרדיול, בנשים צעירות בלבד.

Menopause. Published online April 12, 2017

לידיעה במדסקייפ