הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT או Cognitive Behavioral Therapy) והן טיפול הגבלת שינה (SRT או Sleep Restriction Therapy) מביאים להקלה על תסמיני נדודי שינה ועייפות בנשים על-רקע מנופאוזה. עם זאת, בניגוד ל-SRT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוביל לשיפור משמעותי, גם שישה חודשים לאחר תום הטיפול.
מדגם המחקר כלל 88 נשים מבוגרות עם נדודי שינה המיוחסים למנופאוזה. הנשים השלימו בדיקות סקר להערכת הפרעות פסיכיאטריות והפרעות שינה. בכל הנשים תועד זמן עירות לאחר תחילת שינה של למעלה מ-45 דקות, בממוצע, לפי שתי בדיקות שינה. הנשים חולקו לשישה שבועות טיפול CBT (35 נשים), שבועיים של טיפול SRT (28 נשים), או שישה שבועות ביקורת בלבד (25 נשים).
הנשים השלימו את מדד ISI (Insomnia Severity Index) ומדד FSS (Fatigue Severity Scale) בתחילת המחקר, שבוע לאחר הטיפול ולאחר שישה חודשי מעקב. מדדי ISI ו-FSS בתחילת המחקר היו דומים בשלו הקבוצות.
שבוע לאחר הטיפול, בקבוצת CBT ו-SRT תועד שיפור גדול יותר משמעותית במדדי ISI, בהשוואה לקבוצת הביקורת. ירידה זו נותרה בקבוצת CBT לאחר שישה חודשים והייתה גדולה יותר משמעותית, בהשוואה לשינויים בקבוצת הביקורת.
באשר למדדי FSS, הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי והן טיפול הגבלת שינה לוו בירידה גדולה יותר משמעותית שבוע אחד לאחר הטיפול, בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשינוי במדדי FSS לאחר שישה חודשים.
מתוצאות אלו עולה כי CBT ו-SRT עשויות להקל על תסמיני נדודי שינה בנשים עם נדודי שינה על-רקע מנופאוזה. עם זאת, בניגוד ל-SRT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לווה בשיפור בתסמינים שנותר גם שישה חודשים לאחר תום הטיפול.
מתוך כנס SLEEP
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!