התמחויות

החשיפה לפרוגסטרון והסיכון לממאירות של השד (JAMA Oncol ו-IMS)

בתגובה למחקר שפורסם החודש ב- JAMA Oncology  מפרסם אירגון המנופאזה הבינ”ל (IMS )  את התייחסותו ואת המלצותיו המעשיות לממצאי המחקר. בשורה התחתונה, ה-IMS  מצהיר כי נשים שהחלו את הטיפול ההורמונלי שלהן בסמוך למועד הפסקת הווסת יכולות להמשיך בו ללא חשש.

המחקר מה-JAMA  הציג אנליזה חדשה העוסקת בהשפעה ארוכת הטווח של טיפול הורמונלי חלופי לגיל המעבר (MHT ) על הסיכון לסרטן שד. האנליזה מבוססת על שני מחקרים קליניים של ה-WHI .

ע”פ האנליזה , קיים דפוס של השפעות משתנות על פני זמן העשויות לגרום להיארעות שונה של סרטן שד בנקודות זמן שונות בנשים שטופלו ב-MHT .

ראשי ה-IMS  מסבירים כי האנליזה הנוכחית בחנה אפקט מוקדם ומאוחר לאחר ההתערבות באמצעות MHT על סרטן השד. המחקר כלל 16,608 נשים עם רחם, אשר קיבלו טיפולים הורמונליים משולבים, ו-10,739 נשים שעברו כריתת רחם מוקדמת, וקיבלו טיפול באסטרוגן בלבד, עם חציון מעקב של 13 שנים. ראשי ה-  IMSמצטטים את המחברים של הפרסום החדש ב JAMA  הכותבים כי “ההשפעה הנמשכת על סרטן שד לאחר הפסקת טיפול הורמונלי במחקרי ה-WHI  דורשת בחינה מחדש של הסיכון לסרטן שד וחישוב התועלת עבור שני משטרי הטיפול, עם השפעה שלילית גדולה יותר לטיפול המשולב של אסטרוגן ופרוגסטרון, ותועלת גדולה יותר במידת מה של טיפול באסטרוגן בלבד”.

נשיא ה-IMS , ד”ר רודני בבר, מאוסטרליה, התייחס לתוצאות באומרו: דיווח אחרון זה מה-WHI  מספק לנשים המשתמשות באסטרוגן בלבד אישור לבטיחות הטיפול שכן לא נמצאה כל עליה בסיכון לסרטן השד, גם תחת שימוש ארוך טווח. ממצאים אלה עקביים עם מחקרים תצפיתיים רחבי הקף וארוכי טווח.

באשר לנשים המשתמשות ב-MHT  משולב, הדו”ח מאשר אמנם עלייה כוללת בסיכון לסרטן שד אשר מופיעה בתוך כ-5 שנות טיפול. עם זאת, דיווחים קודמים מקבוצה זו לא מצאו סיכון מוגבר לסרטן שד בנשים שהשתמשו ב-MHT לראשונה במהלך המחקר. ה-IMS מביע אכזבתו על כך שאין מידע באנליזה הנוכחית על קבוצת נשים זו .

כעת ברור שהסיכון לסרטן שד בנשים המשתמשות ב-MHT  שונה מאוד בין אלה המשתמשות באסטרוגן בלבד, בהשוואה לאלה המשתמשות באסטורגן + פרוגסטוגן.

בנוסף, ברור כי הסיכון לנשים המשתמשות בטיפול הורמונלי משולב הכולל פרוגסטרון, הינו סיכון המשתנה לפי סוג הפרוגסטוגן ,המינון ומשך הטיפול. לדעת ה-IMS , נראה שפרוגסטרון וככל הנראה פרוגסטוגן עם מבנה כימי דומה מאוד לפרוגסטרון, מציעים תועלת רבה יותר מאשר מדרוקסי-פרוגסטרון שבו נעשה שימוש במחקר ה-WHI  (הן מבחינת השד והן מבחינה קרדיווסקולרית).

ה-IMS  מדגיש כי טיפולי MHT בסוגים הקיימים היום בשוק לנשים הינם טיפולים בטוחים יותר מאשר אלה שנעשה בהן שימוש במסגרת מחקר ה-WHI .

להלן הממצאים המרכזיים העולים מהאנליזה :

  • אושר סיכון מוגבר לסרטן שד עם CEE/MPA ב- WHI אך לא באופן מובהק סטטיסטי עד לסוף שלב ההתערבות במחקר.

  • לנשים אשר לא השתמשו בעבר ב- HRT הסיכון לסרטן שד לא היה גבוה יותר עבור אלה שהשתמשו ב-CEE/MPA במהלך שלב ההתערבות של המחקר.

  • לנשים המשתמשות ב-CEE/MPA לא היה סיכון מוגבר מובהק לסרטן שד במהלך השלב שלאחר ההתערבות.

  • עבור נשים המשתמשות באסטרוגן בלבד לא היה סיכון מוגבר לסרטן שד במהלך שלב ההתערבות

  • בנשים המשתמשות באסטרוגן הייתה ירידה בסיכון לסרטן שד במהלך השלב המוקדם שלאחר שלב ההתערבות. מגמה זו לא נמשכה בשלב המאוחר שלאחר שלב ההתערבות, אך בכל מקרה לא הייתה עליה בסיכון לסרטן השד באף שלב.

  • המכניזם המשוער המסביר את האפקט של CEE הוא כנראה נכון והשינויים בנתוני ה-SEER תומכים בהנחה זו

  • מאמר המערכת גרם לבלבול בין פרוגסטרון, פרוגסטוגן, ופרוגסטינים אך צדק בהנחה שפרוגסטרון הוא זה שמהווה את הבעיה מבחינת הסיכון לסרטן השד.

    • ארגון ה-IMS  מצהיר כי להערכתו נשים אשר החלו טיפול ב-MHT  בסמוך לגיל המעבר אינן צריכות להיות מודאגות יתר על המידה באשר לבטיחות הטיפול, ושהתועלת של MHT גוברת על הסיכונים. ה-IMS  ממליץ על כך שכל החלטה באשר לשימוש או אי שימוש של HRT צריכה להתקבל בהתאם לנסיבות האינדיבידואליות של המטופלת, בהתייעצות עם הרופא המטפל.


    JAMA Oncol. Published online April 16, 2015

    http://oncology.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2250343

     

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    לכל המאמרים

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן