האם למועד המנופאוזה השפעה על איזון סוכרת? (Diabetes Care)

מועד המנופאוזה לא היה קשור עם איזון רמות הסוכר בדם בעבר או בהווה בנשים שלקחו חלק במחקר DCCT (Diabetes Control and Complications Trial) ובהמשך המעקב במחקר EDIC (Epidemiology of Diabetes Interventions and Complications), כך עולה מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Diabetes Care. עם זאת, בנשים עם סוכרת מסוג 1 זוהה קשר בין מינון אינסולין גבוה יותר ובין סיכון מופחת למנופאוזה מוקדמת.

במחקר DCCT, מחקר אקראי ומבוקר שנערך בין השנים 1983-1993, מצאו החוקרים כי איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם מנע או האט סיבוכים מיקרווסקולאריים וסיבוכים עצביים בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול קונבנציונאלי. במחקר EDIC, 1,375 משתתפים ממחקר DCCT המקורי נותרו במעקב שנתי אחר תוצאים שונים.

שני מחקרי עוקבה קודמים הציעו כי בנשים עם סוכרת מסוג 1 מנופאוזה מופיעה בגיל צעיר יותר, בהשוואה לנשים ללא המחלה. כעת, החוקרים התבססו על נתוני מחקר DCCT/EDIC, בממוצע 18 שנים לאחר מחקר DCCT, להערכת ההשפעות של איזון קודם ונוכחי של רמות הסוכר בדם על מועד המנופאוזה ב-564 נשים ממחקר DCCT, שלקחו חלק במחקר EDIC.

לאחר 18 שנים, 240 נשים נכנסו למנופאוזה טבעית ו-115 למנופאוזה ניתוחית בגילאים ממוצעים של 49.6 ו-41.4 שנים, בהתאמה. הגיל הממוצע בעת מנופאוזה טבעית עמד על 49.9 שנים באלו שלקחו חלק בקבוצת הטיפול האינטנסיבי במחקר DCCT ועל 49.0 שנים באלו שלקחו חלק בקבוצת הטיפול הקונבנציונאלי (p=0.28). הגילאים הממוצעים בעת מנופאוזה ניתוחית היו דומים בין שתי קבוצות הטיפול, ועמדו על 40.8 ו-42.0 שנים (p=0.31).

החוקרים זיהו קשר בין גיל מבוגר יותר בתחילת מחקר DCCT ובין סיכון מוגבר למנופאוזה טבעית וניתוחית במהלך המעקב, לאחר תקנון לקבוצת DCCT. לאחר תקנון לגיל החולים לא תועדו עוד הבדלים משמעותיים בהיארעות המצטברת של מנופאוזה בין שתי הקבוצות.

החוקרים לא מצאו קשר בין ערכי HbA1c או נוכחות סיבוכים מיקרווסקולאריים ובין מועד מנופאוזה טבעית או כירורגית במהלך מחקרי DCCT ו-EDIC.

עם זאת, מינון גבוה יותר של אינסולין במחקרים נקשר עם סיכון מופחת למנופאוזה טבעית. מדד מסת גוף ממוצע גבוה יותר במהלך שתי תקופות הזמן נקשר עם סיכון מוגבר למנופאוזה ניתוחית, אם כי ההשפעות היו קטנות יותר כאשר לקחו בחשבון את מינון אינסולין.

מהערכה נוספת לא נמצא קשר בין סוג המנופאוזה ובין נוכחות מחלות אוטואימוניות אחרות, עישון סיגריות או לחץ הדם.

ממצאי המחקר אינם תומכים בהשערות שהועלו להסבר התוצאות בשני מחקרים קודמים שמצאו כי בנשים עם סוכרת מסוג 1 מנופאוזה טבעית מוקדמת, כלומר, כי התופעה עשויה להיות תוצאה של איזון רמות הסוכר בדם, סיבוכים מיקרווסקולאריים או תהליך אוטואימוני.

Diabetes Care. Published online December 30, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן