בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי עישון הינו גורם סיכון בלתי-תלוי למנופאוזה טבעית מוקדמת.

הגיל בעת מנופאוזה טבעית מוגדר לרוב כגיל הופעת הדימום הלדני האחרון ולאחר לא הופיעה עוד וסת במהלך 12 חודשים עוקבים. למרות שמחקרים רבים הציעו קשר בין עישון ובין הופעת מנופאוזה טבעית בגיל מוקדם, העדויות בנושא סותרות מאחר שחלק מהמחקרים דיווחו על תוצאות לא-עקביות או סותרות. במטרה לפתור את הנושא ולכמת את ההשפעה של עישון על מנופאוזה טבעית מוקדמת, החוקרים ערכו מטה-אנליזה של הנתונים הזמינים בנושא עישון ומנופאוזה מוקדמת.

לאחר חיפוש נרחב בספרות הרפואית, החוקרים זיהו 11 מחקרים מתאימים לסקירה. במחקרים אלו, הפנוטיפ של המשתתפות בחמישה מחקרים (מחקרים דיכוטומיים) סווג כמנופאוזה טבעית מוקדמת או מאוחרת והחוקרים חישבו את יחס הסיכויים להערכת ההשפעה של עישון על מנופאוזה טבעית מוקדמת. בששת המחקרים האחרים (מחקרים רציפים), חישבו החוקרים את הממוצע וסטיית התקן בנשים מעשנות ולא-מעשנות.

מהתוצאות עולה קשר משמעותי בין עישון ובין מנופאוזה טבעית מוקדמת, הן במחקרים דיכוטומיים והן במחקרים רציפים. מסך הנתונים בנושא עולה כי יחס הסיכויים הינו 0.74 (p<0.01) במחקרים דיכוטומיים. באשר למחקרים הרציפים, הממוצע המשוקלל (Weighted Mean Difference) של גודל ההשפעה המשוער עמד על 1.12- (p=0.04). לאחר תקנון להטרוגניות, חל שינוי קל בממצאים עם יחס סיכויים של 0.67 במחקרים דיכוטומיים (p<0.01) ובמחקרים רציפים הממוצע המשוקלל עמד על 0.90- (p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי עישון הינו גורם בלתי-תלוי משמעותי למנופאוזה טבעית מוקדמת.

Menopause. 2012;19(2):126-132

לידיעה במדסקייפ