בנשים שחוו סיבוכים חמורים סביב ניתוח קיסרי תועד סיכון מוגבר לאשפוז חוזר במהלך שישה שבועות לאחר הלידה, בהשוואה לנשים ללא סיבוכים דומים, כאשר הסיבה הנפוצה ביותר לאשפוז הייתה זיהום של הפצע הניתוחי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology.

מחקר החתך התבסס על נתונים מרישומי לידה וסיכומי שחרור מבית החולים של 703,079 לידות בניתוח קיסרי שבוצעו בבתי חולים בקליפורניה בין אוקטובר 2015 ועד 2021. תחלואה ניתוחית בתר-ניתוחית חמורה זוהתה על-בסיס קודי סיבוכי ניתוח במהלך אשפוז עקב ניתוח קיסרי, כולל פגיעה במעי, שלפוחית שתן או דרכי מין ושתן, פגיעה ברחם, המטומה בבטן, אגן או רטרופריטונאום, כריתת רחם, נזק לכלי דם, סיבוכי פצע, חסימת מעי והלם.

התוצא העיקרי היה אשפוז חוזר מכל-סיבה בתוך 42 ימים לאחר השחרור מבית החולים. שיעורי אשפוזים חוזרים נבחנו בקרב נשים עם וללא תחלואה בתר-ניתוחית חמורה.

מהנתונים עולה כי 9,880 נשים אובחנו עם תחלואה ניתוחית סביב ההתערבות הפולשנית. בנשים עם תחלואה ניתוחית חמורה תועד סיכון גבוה יותר לאשפוז חוזר עד 6 שבועות לאחר הלידה, בהשוואה לאלו ללא תחלואה דומה (סיכון יחסי מתוקן של 2.22, רווח בר-סמך 95% של 2.00-2.46).

תחלואה ניתוחית בתר-ניתוחית חמורה לוותה בסיכון דומה לאשפוז חוזר בנשים שהופנו לניתוח קיסרי במהלך לידה (סיכון יחסי מתוקן של 2.35, רווח בר-סמך 95% של 2.09-2.65) ובאלו שהופנו לניתוח קיסרי לפני הופעת צירים (סיכון יחסי מתוקן של 2.03, רווח בר-סמך 95% של 1.72-2.40).

בנשים עם הלם, חסימת מעי או כריתת רחם במהלך האשפוז לצורך הלידה תועדה השכיחות הגבוהה ביותר של אשפוזים חוזרים (9.3%, 7.2% ו-5.2%, בהתאמה). האבחנה הנפוצה ביותר לאשפוז חוזר הייתה זיהום של פצע ניתוחי.

חציון מרווח הזמן מהשחרור ועד לאשפוז חוזר היה דומה בנשים עם וללא תחלואה ניתוחית חמורה סביב הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי תחלואה ניתוחית חמורה סביב ניתוח קיסרי עשויה לסייע בזיהוי נשים בהם צפויה התועלת הגדולה ביותר למעקב הדוק יותר לאחר הלידה. אופטימיזציה של הטיפול בפצע הניתוחי והתערבויות להפחתת זיהומים באתר ניתוח או בדרכי המין עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לאשפוז חוזרים בנשים עם תחלואה חמורה סביב ניתוח קיסרי.

Ob & Gyn, May 15, 2026

לידיעה במדסקייפ