רופאים רבים במקצועות רפואיים מבוקשים מתקרבים לגיל פרישה, אך חוסר תכנון של ההתמחויות או תכנון לטווח ארוך מובילים לכך שאין מספיק רופאים מחליפים, מה שעלול להביא להתארכות התורים ופגיעה בשירות רפואי למטופלים, כך לפי כתבתה של רוני לינדר בדה מרקר. לפי הכתבה, בקרב כלל המומחים בבתי החולים שיעור המתקרבים לגיל פרישה הוא רבע מכלל הרופאים והרופאות, חלקם הגדול פועלים גם בקהילה ולא רק בבתי החולים, אך בהתמחויות כמו אונקולוגיה, כירורגית ילדים, כירורגית בית חזה, פתולוגיה וכאב, שיעור המתקרבים לגיל פרישה גבוה ועומד על למעלה מ-40%, וההתמחות המושפעת ביותר היא אא”ג, בה 61% מהרופאים והרופאות מתקרבים לגיל פרישה. לינדר כותבת כי אין היום אף גוף שמרכז וקובע כמה מתמחים חדשים דרושים בכל התמחות, כמה תקנים ייפתחו ומה הצרכים העתידיים, וכי פתיחת תקנים לעתים קרובות נקבעת מקומית במחלקות ובתי החולים, ולפי צורך, כמו רופאים תורנים ולא לפי צרכי המערכת וקופות החולים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לכתבה כי בשנתיים האחרונות נאספים נתונים ונערך רישום של כלל המתמחים, כולל רישום לסטודנטים לרפואה בארץ והלומדים בחו”ל.
כמו כן נמסר כי משרד הבריאות פועל כעת להקמת גוף לתכנון כוח אדם לאומי שנועד לתכנן את החלוקה להתמחויות לפי צרכים לאומיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!