מקרי תמותה עקב חשיפה לזיהום אוויר ברמות גבוהות מהמומלץ על-ידי ה-ATS (American Thoracic Society) ירדו בקרוב למחצית בארצות הברית במהלך העשור האחרון, זאת בעיקר בשל מגבלות בחשיפה לחומר חלקיקי, כך מדווחים חוקרים בכתב העת Annals of the American Thoracic Society. עם זאת, התמותה עקב זיהום אוזון ברובה לא השתנתה.
במסגרת הדו”ח ביקשו החוקרים לספק הערכות ברמת המדינה של תוצאות בריאותיות על-רקע חשיפה לזיהום אוויר ברחבי ארצות הברית ולבחון את המגמות הללו בשנים 2008-2017 במסגרת דו”ח ה-Health of the Air.
רמות זיהום אוויר יומיות נאספו ממערכת Air Quality System של ה-EPA לניטור אחר זיהום האוויר בארצות הברית בשנים 2008-2017, תוך הערכת ההבדלים בהשוואה לרמות המומלצות של חשיפה שנתית או קצרת טווח ל-PM2.5 ואוזון. ההשלכות הבריאותיות נבחנו ברמת המחוז באתרים עם נתוני מעקב זמינים.
מקרי תמותה עודפים בכל שנה בארצות הברית משנית לחשיפה לזיהום אוויר ברמות גבוהות מהמומלץ ע”י ה-ATS ירדו כ-12,600 מקרים בשנת 2010 ל-7,140 מקרים בשנת 2017. שיפור זה ניתן לייחס כמעט לחלוטין לירידה במקרי תמותה על-רקע חשיפה לחומר חלקיקי PM2.5, אשר ירדו בהיקף של כ-60% (מ-8,330 מקרי תמותה ל-3,260 מקרי תמותה בשנה), בעוד שמקרי התמותה עקב חשיפה לאוזון לא השתנו משמעותית, פרט לשונות משנה לשנה, במהלך אותה תקופת זמן (מ-4,270 מקרים ל-3,880 מקרי תמותה בשנה).
החוקרים כותבים כי השיפור בהשלכות הרפואיות המיוחסות לחשיפה לריכוזי PM2.5 תועדו במרבית האזורים בארצות הברית במהלך העשור האחרון, אם כי שיעור השיפור הנ”ל התייצב בשנים האחרונות. עם זאת, עדיין לא חל שיפור משמעותי בהשלכות הרפואיות בעקבות חשיפה לאוזון במהלך תקופה זו.
Ann Am Thorac Soc 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!