במאמר שפורסם בכתב העת Health Affairs מדווחים חוקרים כי במצבים רבים הנחשבים ככאלו המתאימים לטיפול בקנאביס תחת חוקי המדינה, אין באמת הוכחות מספקות המעידות על היעילות של קנאביס כולל דמנציה, גלאוקומה, זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus), קכקסיה, מחלת מעי רגיז ועוד.
עם זאת, החוקרים מציינים כי ב-85% מהחולים עם מצבים רפואיים המתאימים לטיפול זה ניתן לזהות עדות משמעותית או חד-משמעית ליעילות הטיפול, כך עולה מנתוני NASEM (National Academics of Sciences, Engineering, and Medicine).
כאב כרוני ממשיך להיות המצב הרפואי הנפוץ ביותר המוביל לאישור קבלת טיפול בקנאביס רפואי (64.9% מהמנשאלים בשנת 2016). ישנן עדויות חד-משמעיות ליעילות קנאביס במצבי בחילות והקאות על-רקע כימותרפיה. טרשת נפוצה וכאב כרוני מלוות בעדויות ניכרות התומכות ביעילות הטיפול.
אם כך, עולה השאלה מדוע מריחואנה רפואית כה נפוצה, אם העדויות התומכות בטיפול זה לוקות בחסר. לשאלה זו מספר תשובות אפשריות, כולל העובדה שייתכנו תמריצים כלכליים לחלק מהרופאים להמליץ על מריחואנה וכן דרכים שונות להצגת או פירוש העדויות המצביעות על התועלת של מריחואנה רפואית.
למרות דרגת עדויות משתנה בכל הנוגע ליעילות הטיפול, מריחואנה רפואית מותרת תחת חוקי המדינה למצבים אלו. על החולים להיות מטופלים בידי רופא שיאשר כי הם סובלים ממצבים המתאימים לקבלת היתר לשימוש בקנאביס.
על החולים והרופאים לקיים דו-שיח פתוח אודות האופן בו החולים מתכננים להשתמש בקנאביס ולהקפיד על ביקורות בכדי לקבוע אם הטיפול היה יעיל.
Health Affairs. 2019;38:295-302
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!