הטיפול במעכבי SGLT-2 מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים כלייתיים של לופוס, דיאליזה והשתלת כליה בחולים עם אבחנה של לופוס וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מהנתונים עולה עוד כי מעכבי SGLT-2 הפחיתו את הסיכון לאי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה.
להערכת הקשר בין טיפול במעכבי SGLT-2 ובין הופעת או התקדמות פגיעה כלייתית משנית ללופוס, כמו גם סיבוכים כלייתיים או לבביים אחרים, בחולים עם לופוס וסוכרת מסוג 2, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים מ-59 ארגונים בריאותיים בארצות הברית ממאגר TriNetX. הם העריכו את הסיכון המתוקן לאחר חמש שנים ללופוס נפריטיס, דיאליזה ותוצאים אחרים.
המחקר כלל 1,775 מטופלים במעכבי SGLT-2, אשר הוגדר כחולים שקיבלו את הטיפול לפחות פעם אחת במהלך תקופת המחקר, להם התאימו מספר דומה של חולים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.
בהשוואה לחולים שלא טופלו במעכבי SGLT-2, בקרב מטופלים בתרופות אלו תועד סיכון נמוך יותר משמעותית ללופוס נפריטיס (יחס סיכון מתוקן של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.40-0.77), דיאליזה (יחס סיכון מתוקן של 0.29, רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.48), השתלת כליה (יחס סיכון מתוקן של 0.14, רווח בר-סמך 95% של 0.03-0.62), אי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.78) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.47).
החוקרים מדגישים כי הסיכון המופחת לאי-ספיקת לב היה מפתיע במיוחד.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי לסייע בהאטת התקדמות פגיעה כלייתית משנית ללופוס. מחקרים פרוספקטיביים קפדניים ומחקרים אקראיים נדרשים לאישור התוצאות.
JAMA Netw Open, Aug 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!