במפגש השנתי של האגודה הקנדית לראומטולוגיה, הוצג כלי חדש שנקרא SLECRISK, המשלב משתנים שקשורים לזאבת יחד עם גורמי סיכון אחרים בכדי להעריך במדויק את הסיכון הקרדיווסקולרי (CV) במטופלים עם זאבת אדמנתית מערכתית (SLE). בעוד שמטופלים עם SLE נמצאים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים מגיל צעיר, לכלים המסורתיים כמו מחשבון הסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות (ASCVD) או מדד Framingham risk score (FRS) יש יכולת מוגבלת בזיהוי המטופלים עם צפי גבוה לפתח אירוע מסוג זה.
ד”ר מאי י. צ’וי, מנהלת שותפה למחקר באוניברסיטת קלגרי הסבירה כי הכלים הללו מתפקדים בצורה גרועה בחולי SLE מכיוון שהם אינם לוקחים בחשבון את התהליך הדלקתי הקשור ל-SLE. במחקר שהציגה לפני 3 שנים שיעורי האירועים הקרדיווסקולריים היו גבוהים פי 12 באלה עם SLE לא פעיל או קל, פי 16 בקרב אלו עם מחלה בינונית ופי 32 באלה עם SLE חמור.
SLECRISK נבדק בקרב 1,243 מטופלים, כך שבמהלך תקופת המבדק נצפו 90 אירועים לבביים חמורים. יחסית למדד ASCVD, ה-SLECRISK זיהה בערך פי שניים יותר מטופלים עם סיכון בינוני ופי 3.5 יותר מטופלים עם סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים. המטופלים שחוו אירוע מסוג זה היו בעלי גורמי סיכון מסורתיים נפוצים ובנוסף גורמי סיכון ספציפיים ל-SLE, לרבות חומרת מחלה, תהליך דלקתי פעיל, רמות משלים גבוהות יותר וחשיפה מוגברת לגלוקוקורטיקואידים. אם כן, כלי ה-SLECRISK מספק הערכה מדויקת יותר של הסיכון ה-CV בחולי SLE ועשוי להוות תוספת חשובה לשיטות המסורתיות להערכת הסיכון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!