בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell Lung Cancer) שקיבלו טיפול אימונו-כימותרפי לפני השעה 15:00 תועדה הישרדות כוללת ארוכה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שקיבלו את הטיפול האונקולוגי בשעה מאוחרת יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer. מתן מוקדם של הטיפול לווה בשיפור הישרדות ללא-התקדמות מחלה, בהשוואה למתן הטיפול בשעה מאוחרת יותר במהלך היום.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטה-אנליזה קודמת מצאה כי בחולים שקיבלו טיפול במעכב בקרה חיסונית יחיד בעיקר בשעות הבוקר או אחר הצהריים המוקדמות תועדו הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות מחלה שהיו גבוהות כמעט כפליים לעומת מתן הטיפול בשעה מאוחרת יותר במהלך היום. מחקרים להערכת מועד מתן העירוי התמקדו בעיקר בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC.

כעת הושלם ניתוח רטרוספקטיבי של 397 חולים עם SCLC בשלב נרחב, שקיבלו קו-טיפול ראשון במשלב מעכב PD-L1 עם כימותרפיה בין מאי 2019 ועד אוקטובר 2023. החוקרים התמקדו בחציון זמן העירוי במהלך ארבעת מחזורי הטיפול הראשונים, כאשר השעה ביום חושבה במספר ספגים בין 11:00 בבוקר ועד 16:30 אחרי הצהריים.

המשתתפים קיבלו טיפול ב-Atezolizumab (1,200 מ”ג בכל מחזור טיפול) או Durvalumab (1,500 מ”ג בכל מחזור טיפול), אשר ניתנו דרך הוריד לאורך 30 דקות, לאחר מכן ניתן טיפול כימותרפי סטנדרטי שכלל Etoposide בימים 1-3 ו-Carboplatin או Cisplatin ביום 1.

החוקרים השלימו ניתוח PSM (או Propensity Score Matching) ביחס 1:2 במטרה לאזן את מאפייני הבסיס בין קבוצות טיפול בשעה מוקדמת ומאוחרת, כאשר התוצא העיקרי היה הישרדות ללא-התקדמות מחלה וההישרדות הכוללת הוגדרה כתוצא משני.

סף המועד האופטימאלי ביום למתן הטיפול זוהה כשעה 15:00 אחר הצהריים, כאשר בחולים שקיבלו טיפול לפני מועד זה תועדה הישרדות ללא-התקדמות מחלה טובה יותר (יחס סיכון מתוקן של 0.483, רווח בר-סמך 95% של 0.357-0.654) והישרדות כוללת טובה יותר (יחס סיכון מתוקן של 0.373, רווח בר-סמך 95% של 0.265-0.526).

בקבוצת הטיפול בשעה מוקדמת תועדו שיעורי תגובה אובייקטיבית גבוהים יותר, בהשוואה לאלו שקיבלו את הטיפול בשעה מאוחרת יותר (82.3% לעומת 67.9%, p=0.017) בכלל המדגם, עם תועלת דומה שתועדה בתת-קבוצה מותאמת (85.8% לעומת 67.9%, p=0.011).

בחולים שקיבלו את הטיפול האונקולוגי לפני השעה 15:00 אחרי הצהריים משך ההישרדות הכוללת עמד על 18.4 חודשים, בהשוואה ל-11.6 חודשים עם מתן הטיפול בשעה מאוחרת יותר ביום. מתן מוקדם לווה במשך הישרדות ללא-התקדמות של 7.6 חודשים, לעומת 5.8 חודשים עם מתן הטיפול בשעה מאוחרת יותר ביום.

מניתוח רב-משתני עלה כי מתן מוקדם של הטיפול הינו גורם פרוגנוסטי חיובי בלתי-תלוי, בעוד שגרורות לכבד או למו זוהו כמנבאים פרוגנוסטיים שליליים.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי התועלת ההישרדותית הבולטת ביותר תועדה גברים, באלו עם היסטוריה של עישון ובחולים ללא גרורות לכבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדויות עולם-אמיתי התומכות בתועלת ההישרדותית של מתן טיפול אימונו-כימותרפי בשעה מוקדמת של היום בחולים עם SCLC בשלב נרחב. ממצאים אלו מצטרפים לבסיס העדויות הנוגעות לחשיבות השעה ביום בעת מתן טיפול אונקולוגי.

Cancer, Dec 2025

לידיעה במדסקייפ