למעלה משליש מהמבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) סובלים ממוגבלות תפקודית בדרגה מתונה-עד-חמורה סביב מועד האבחנה והתחלת הטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם מאפייני החולים והמחלה הקשורים עם מוגבלות תפקודית בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל משתתפים עם אבחנה חדשה של סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC שהחלו טיפול סיסטמי. החוקרים השלימו הערכת מוגבלות תפקודית בפעילויות יומיומיות, ניידות וטיפול עצמי כפי שנקבע לפי מדד EuroQol-5D-5L בתחילת המחקר. המשתתפים סווגו לשתי קבוצות על-פי המוגבלות  (ללא מוגבלות/מוגבלות קלה או מוגבלות בינונית-עד-חמורה) על-פי מדדי הערכת מצב תפקודי.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מאפייני החולים ומוגבלות בתחילת המחקר.

מדגם המחקר כלל 173 משתתפים בגיל ממוצע של 63.3 שנים, כאשר 41% מהם אובחנו עם גרורות מוחיות. מוגבלות תועדה בתחילת המחקר ב-39% מהמשתתפים, כאשר החולים סבלו ממוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה בפעילויות רגילות (37.6%), ניידות (26.6%) וטיפול עצמי (5.2%). תסמיני דיכאון ו/או חרדה נעו בין העדר תסמינים ועד תסמינים בדרגה חמורה.

החוקרים מדווחים כי תסמיני דיכאון היו המאפיין היחיד אשר נקשר עם סיכוי גבוה יותר למוגבלות (יחס סיכויים מתוקן של 1.26, P<0.001). בקרב משתתפים עם מדד תפקודי נמוך יותר לפי (יחס סיכויים מתוקן של 4.64, p=0.001) ותסמינים דיכאוניים (יחס סיכויים מתוקן של 1.15, p<0.001) תועד סיכוי גבוה יותר למוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה בניידות, בהשוואה לאלו ללא מוגבלות או עם מוגבלות קלה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למעלה משליש מהמבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC סובלים ממוגבלות תפקודית בדרגה בינונית-עד-חמורה. תסמינים פסיכולוגיים נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם מוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה.

J Clin Oncol. Published online May 3, 2021

לידיעה במדסקייפ