טיפול אדג’וונטי משולב עם Atezolizumab (טיסנטריק) ו-Bevacizumab (אווסטין) הפחית את הסיכון להישנות בהשוואה למעקב פעיל בלבד בחולים עם סוגים מסוימים של ממאירות כבד בשלב מוקדם, כך עולה מנתונים חדשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-70-80% מהחולים עם ממאירות כבד בשלב-מוקדם צפויים להישנות מחלה לאחר ניתוח וזו מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר והישרדות קצרה יותר.
מחקר IMbrave050 הינו מחקר בשלב 3 שכלל 662 חולים עם סרטן כבד בשלב מוקדם, בסיכון גבוה להישנות מחלה לאחר כריתה או אבלציה במטרת ריפוי. כמחצית מהמשתתפים במחקר חולקו באקראי לקבלת Atezolizumab, נוגדן חד-שבטי כנגד PD-L1, במינון 1,200 מ”ג כל שלושה שבועות, בשילוב עם Bevacizumab, נוגדן חד-שבטי כנגד VEGF במינון של 15 מ”ג/ק”ג כל שלושה שבועות. הטיפול ניתן למשך 12 חודשים, לכל היותר. המחצית הנותרת של המשתתפים במחקר היו תחת מעקב פעיל.
תוצא הסיום העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-הישנות. תוצאי סיכום משניים כללו את ההישרדות הכוללת, שיעורי הישרדות ללא-הישנות לפי הערכת החוקר ושיעורי הישרדות ללא-הישנות בחולים עם מחלה חיובית ל-PD-L1.
המחקר ענה על התוצא העיקרי, כאשר מניתוח הביניים שהוגדר מראש עלה כי משלב Atezolizumab עם Bevacizumab לווה בסיכון מופחת להישנות המחלה הממארת.
נתוני ההישרדות הכוללים עדיין אינם בשלים והחוקרים מתכננים לבחון את הנושא בעתיד.
הטיפול המשולב ב-Atezolizumab עם Bevacizumab הדגים פרופיל בטיחות תואם לדיווחים קודמים עם כל תכשיר.
תוצאות המחקר מעידות כי משלב טיפול אימונותרפי הפחית את הסיכון להישנות מחלה בחולים עם סוג זה של סרטן כבד. התוצאות המלאות של מחקר IMbrave 050 יוצגו בכנס רפואי בקרוב.
מתוך הודעת Genetech
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!