במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סרטן כבד לא-נתיח, משלב Atezolizumab (טיסנטריק) עם Bevacizumab (אווסטין) הוביל לשיעורי הישרדות כוללת ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות שהיו טובים יותר, בהשוואה לטיפול ב-Sorafenib (נקסבר).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלב Atezolizumab עם Bevacizumab הדגים פעילות מבטיחה ובטיחות כנגד גידולי כבד לא-נתיחים במחקר בשלב 1b. כעת, הם השלימו מחקר בתווית-פתוחה, בשלב 3, שכלל חולים עם סרטן כבד לא-נתיח, אשר לא קיבלו טיפול סיסטמי קודם. המשתתפים במחקר חולקו ביחס 2:1 לטיפול ב- Atezolizumab עם Bevacizumab או ב-Sorafenib עד להופעת רעילות לא-מתקבלת או אובדן תועלת קלינית.
התוצא העיקרי המשולב כלל הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות מחלה.
אוכלוסיית החולים לפי כוונה לטפל כללה 336 חולים בקבוצת Atezolizumab עם Bevacizumab ו-165 חולים שטופלו ב-Sorafenib. בעת ניתוח הנתונים, הסיכון לתמותה בקרב מטופלים ב- Atezolizumab עם Bevacizumab היה קטן ב-42%, בהשוואה לסיכון לתמותה עם טיפול ב-Sorafenib (p<0.001).
שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שנה אחת עמדו על 67.2% עם טיפול ב- Atezolizumab עם Bevacizumab ועל 54.6% עם טיפול ב-Sorafenib. חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 6.8 חודשים ו-4.3 חודשים, בהתאמה (יחס סיכון להתקדמות מחלה או תמותה של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.76, p<0.001).
אירועים חריגים בדרגה 3 או 4 תועדו ב-56.5% מבין 329 החולים שקיבלו לפחות מנה אחת של Atezolizumab עם Bevacizumab וב-55.1% מבין 156 החולים שקיבלו לפחות מנה אחת של Sorafenib. יתר לחץ דם בדרגה 3 או 4 תועד ב-15.2% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Atezolizumab עם Bevacizumab, אך תופעות אחרות לא היו נפוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סרטן כבד לא-נתיח, משלב Atezolizumab עם Bevacizumab הוביל לתוצאות טובות יותר מ-Sorafenib בהערכת ההישרדות הכוללת וההישרדות ללא-התקדמות מחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!