מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש פאזה 3 שפורסם ב-NEJM הראה כי Ivosidenib, מעכב של דהידרוגנאז איזוציטראט 1 שעבר מוטציה (IDH1), ו-azacitidine, הראו תועלת קלינית משמעותית בהשוואה לפלצבו ו-azacitidine בחולים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה עם מוטציה ב-IDH1 שאובחנה לאחרונה. חום נויטרופני וזיהומים היו פחות שכיחים בקבוצת Ivosidenib ו-azacitidine מאשר בקבוצת הפלצבו- azacitidine, בעוד נויטרופניה ודימום היו תכופים יותר בקבוצת Ivosidenib ו-azacitidine.
במחקר, החוקרים הקצו באופן אקראי מטופלים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה שעברה מוטציה ב-IDH1, שאינם מתאימים לכימותרפיה אינטנסיבית באינדוקציה, לקבל Ivosidenib פומי (500 מ”ג פעם ביום) ו- azacitidineתת עורי או תוך ורידי (75 מ”ג למ”ר למשך 7 ימים במחזורים של 28 ימים) או לקבלת פלצבו ו-azacitidine תואמים. התוצא העיקרי היה הישרדות ללא אירועים, שהוגדרה כזמן מרגע ההקצאה האקראית ועד לכישלון הטיפול (כלומר, למטופל לא הייתה הפוגה מלאה עד שבוע 24), הישנות מהפוגה או מוות מכל סיבה שהיא, המוקדם מביניהם.
אוכלוסיית ה- intention-to-treat כללה 146 חולים: 72 בקבוצת ה-ivosidenib-ו-azacitidine ו-74 בקבוצת הפלצבו-ו-azacitidine. במעקב חציוני של 12.4 חודשים, ההישרדות ללא אירועים הייתה ארוכה יותר באופן משמעותי בקבוצת ה-ivosidenib-ו-azacitidine מאשר בקבוצת הפלצבו וה-azacitidine (HR לכישלון טיפול, הישנות מהפוגה או מוות, 0.33; 95%CI 0.16 עד 0.69; P=0.002). ההסתברות המשוערת שחולה יישאר ללא אירועים לאחר 12 חודשים הייתה 37% בקבוצת ה-ivosidenib-ו-azacitidine ו-12% בקבוצת הפלצבו וה-azacitidine. חציון ההישרדות הכולל היה 24.0 חודשים עם ivosidenib ו-azacitidine ו-7.9 חודשים עם פלצבו ו-azacitidine (HR למוות, 0.44; 95% CI 0.27 עד 0.73; P=0.001). תופעות לוואי שכיחות בדרגה 3 ומעלה כללו חום נוירופני (28% עם ivosidenib ו-azacitidine ו-34% עם פלצבו ו-azacitidine) ונויטרופניה מבודדת (27% ו-16%, בהתאמה); השכיחות של אירועי דימום בכל דרגה הייתה 41% ו-29%, בהתאמה. השכיחות של זיהום בכל דרגה הייתה 28% עם ivosidenib ו-azacitidine ו-49% עם פלצבו ו-azacitidine.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!