מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים לאורך חודשים. רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת נקשרו במחקרים שונים עם מדדים קרדיו-מטבוליים ופעילות מערכת החיסון, אך אין נתונים לאורך זמן בנושא.
החוקרים בחנו 6,341 דגימות שיער של משתתפים במחקר Lifelines Cohort Study למדידת רמות קורטיזול וקורטיזון והערכת הקשר בין ריכוזים אלו ובין היארעות מחלות לב וכלי דם לאורך 5-7 שנות מעקב. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון להיארעות מחלות לב וכלי דם על-פי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, תוך תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים קלאסיים ובחנו את התוצאות בתתי-קבוצות של משתתפים מתחת לגיל 60 או בגילאי 60 שנים ומעלה. עוד נבחן הקשר בין רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת ובין מדדי מערכת החיסון (ספירה לבנה בכללותה ותאים לבנים שונים).
מהנתונים עולה קשר בלתי-תלוי בין רמות קורטיזון בשיער ובין היארעות מחלות לב וכלי דם (p<0.001), בפרט בקרב מטופלים צעירים יותר, בהם תועדה עליה של למעלה מפי ארבע בסיכון למחלות לב וכלי דם לכל עליה של 10-לוג בריכוז קורטיזון (פיקוגרם/מ”ג) (p<0.001).
כל מדדי פעילות מערכת החיסון, למעט ספירת אאזנופילים, נקשרו עם רמות קורטיזון בשיער (p<0.05).
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של גלוקוקורטיקואידים כיעד טיפול אפשרי למניעת מחלות לב וכלי דם, כאשר מדידת רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער עשויה לסייע בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לטיפולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!