מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי בדיקת קורטיזון ברוק לאחר מתן דקסמתזון עשויה לשמש כתחליף לבדיקת קורטיזול בדם לאחר נטילת דקסמתזון לזיהוי היפרקורטיזוליזם במטופלים עם ממצא אקראי ביותרת הכליה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על הערכת הפרשת קורטיזול בחולים עם ממצא אקראי באדרנל, המבוססת על מבחן דיכוי דקסמתזון בו החולים נולים דקסמתזון בלילה ומשלימים בדיקת דם לקביעת רמת קורטיזול בבוקר למחרת. בדיקה זו דורשת פניה למרכז רפואי ובדיקת דם. לחילופין, ניתן להשלים את מבחן דיכוי דקסמתזון באמצעות בדיקת קורטיזול וקורטיזון ברוק, אותה ניתן לבצע בבית.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תוצאות בדיקות קורטיזול וקורטיזון ברוק לאחר נטילת דקסמתזון כחלופה למבחן דיכוי דקסמתזון המסורתי, בו נדרשה בדיקת דם לקורטיזול בבוקר.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 173 חולים עם ממצא אקראי באדרנל, אשר עברו מבחן דיכוי דקסמתזון להערכת רמת קורטיזול בדם וכן בדיקת קורטיזול/קורטיזון ברוק. בדיקות הרוק נאספו ב-9 בבוקר, בשעה מאוחרת בלילה ובשעה 9:00 בבוקר לאחר נטילת דקסמתזון. עוד הושלמה הערכת רמות דקסמתזון בדם בדגימות לאחר נטילת התרופה.
ממצאי המחקר מעידים על קורלציה משמעותית בין קורטיזון ברוק ובין רמות קורטיזול בדם לאחר נטילת 1 מ”ג של דקסמתזון (r=0.95).
מניתוח סטטיסטי עלה כי ריכוז קורטיזון ברוק לאחר דקסמתזון, ריכוז התחלתי של קורטיזול בדם, דיכוי קורטיזון ברוק (יחס לפני:אחרי נטילת דקסמתזון) ומגדר היו המשתנים הבלתי-תלויים היחידים. מניתוח ארבעת המדדים הללו (רגישות של 88.5%, סגוליות של 91.2%) ורמות קורטיזון ברוק לאחר דקסמתזון בלבד (רגישות של 85.3%, סגוליות של 91.7%) עלו תוצאות דומות לניבוי רמת קורטיזול בדם של עד 50 ננומול/ליטר לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון. לא תועדה קורלציה עם אחד מהמדדים האחרים שנבחנו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם ממצא אקראי באדרנל, ישנה קורלציה טובה בין תוצאות בדיקת קורטיזון ברוק לאחר דקסמתזון, במקום מבחן דיכוי דקסמתזון ובדיקת קורטיזול בדם בבוקר ולכן ניתן להשלים את בדיקת הרוק שאינה דורשת בדיקת דם או פניה למרפאה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!