בקרב חולים ללא אי-ספיקת לב, רמות BNP (B-type Natriuretic Peptide) בפלזמה מהוות גורם מנבא משמעותי יותר מגורמי סיכון מסורתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. הסיכון לתמותה לכל רמת BNP נתונה היה דומה בין חולים עם וחולים ללא אי-ספיקת לב, בפרט במצבים דחופים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את החשיבות הפרוגנוסטית של רמות BNP בין חולים עם ובלי אי-ספיקת לב. הם התבססו על נתוני רשומות ממוחשבות של Vanderbilt University Medical Center וזיהו 30,487 חולים (גיל חציוני של 63 שנים) עם מדידה ראשונה של רמות BNP בין 2002-2013, עם המשך מעקב עד 2015.
מהנתונים עולה כי רמות BNP היו נמוכות יותר בחולים ללא אי-ספיקת לב (חציון של 89 פיקוגרם/מ”ל), בהשוואה עם א-ספיקת לב (חציון של 388 פיקוגרם/מ”ל). לאורך מעקב של 90,898 שנות-אדם, 5,903 חולים ללא אי-ספיקת לב (31%) ו-6,181 חולי אי-ספיקת לב (53%) הלכו לעולמם.
מניתוח רב-משתני שכלל מאפיינים דמוגרפיים וקליניים עלה כי BNP וגיל הינם המנבאים המשמעותיים ביותר של תמותה בחולים עם ובלי אי-ספיקת לב. במקרי טיפול דחוף ואף בחולים אמבולטורים עם עליה מתונה ברמות BNP, הסיכון לתמותה לפי רמות BNP היה דומה בין אלו עם ובלי אי-ספיקת לב. לדוגמא, ריכוז BNP של 400 פיקוגרם/מ”ל לווה בסיכון לתמותה לאחר שלוש שנים של 21% ו-19% בחולים עם ובלי אי-ספיקת לב, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים ללא אי-ספיקת לב, רמות BNP זוהו כגורם מנבא משמעותי יותר של תמותה מגורמי סיכון ידועים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!