במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, המעידים על הקשר המורכב בין ריכוזי HDL (High Density Lipoprotein) ובין תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם ותמותה על-רקע סיבות אחרות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין ריכוז HDL ובין תמותה קרדיווסקולארית ולא-קרדיווסקולארית באמצעות מאגר נתונים גדול. הם השלימו מחקר עוקבה תצפיתי, על-בסיס מאגר CANHEART (Cardiovascular Health in Ambulatory Care Research Team), שנוצר על-בסיס 17 מקורות נתונים שונים.

החוקרים התמקדו במטופלים בגילאי 40-105 שנים נכון ל-1 בינואר 2008, שהתגוררו באונטריו, קנדה, ללא מחלות לב וכלי דם או מחלות רקע חמורות, עם לפחות מדידה אחת של כולסטרול בצום בשנה האחרונה. תוצא הסיום העיקרי הוגדר כתמותה עקב סיבה ספציפית.

המדגם כלל 631,762 משתתפים, בגיל ממוצע של 57.2 שנים, עם ריכוז HDL ממוצע של 55.2 מ”ג/ד”ל. החוקרים זיהו 17,952 מקרי תמותה במהלך מעקב של 4.9 שנים. שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 8.1 ל-1,000 שנות-אדם בגברים ועל 6.6 ל-1,000 שנות-אדם בנשים. באלו עם ריכוז HDL נמוך יור תועדה שכיחות גבוהה יותר של הכנסה נמוכה, אורחות חיים לא-בריאים, ריכוזי טריגלירידים גבוהים יותר, גורמי סיכון אחרים למחלות לב ומחלות רקע.

החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין ריכוזי HDL נמוכים יותר ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, מחלות ממאירות וגורמי תמותה אחרים, בהשוואה לאלו עם ערכי HDL בטווח התקין. בנוסף, באלו עם ערכי HDL גבוהים (מעל 70 מ”ג/ד”ל בגברים, מעל 90 מ”ג/ד”ל בנשים) תועד סיכון מוגבר לתמותה שאינה על-רקע מחלות לב וכלי דם.

J Am Coll Cardiol. 2016;68(19):2073-2083

לידיעה במדסקייפ