במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול בנוגדי-קרישה, לאחר תקנון לגורמי סיכון קליניים וסמנים אחרים, תועד קשר מובהק סטטיסטית בין סמני דלקת ובין סיכון מוגבר לתמותה. עם זאת, החוקרים לא זיהו קשר עם הסיכון לאירועים מוחיים או דימומים מג’וריים.

מחקר ARISTOTLE כלל 18,201 חולים עם פרפור פרוזדורים, שחולקו באקראי לטיפול ב-Apixaban או Warfarin. החוקרים בחנו את נתוני IL-6 (Interleukin-6) ו-CRP (C-Reactive Protein) בדם שנלקחו מ-14,954 משתתפים בעת ההקצאה האקראית וחציון המעקב עמד על 1.9 שנים.

חציון ריכוז IL-6 עמד על 2.3 ננוגרם לליטר, חציון ריכוז CRP עמד על 2.2 מ”ג לליטר. החוקרים זיהו קשר מובהק בין ריכוז IL-6 ו-CRP ובין תמותה מכל-סיבה, ללא תלות בגורמי סיכון קליניים וסמנים אחרים (יחס סיכון של 1.93 ו-1.49, בהתאמה, בהשוואת הרבעון הרביעי והראשון).

הנתונים הצביעו על קשר בין ריכוז IL-6 ובין אוטם שריר הלב, תמותה קרדיווסקולארית ודימומים מג’וריים, מעבר לגורמי סיכון קליניים, אך לא בנוכחות סמנים קרדיווסקולאריים (NT-proBNP, טרופונין, GDF-15, Cystatin C). שני הסמנים הדלקתיים לא נקשרו עם אירועים מוחיים או תסחיפיםפ סיסטמיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם פרפור פרוזדורים, תחת טיפול בנוגדי-קרישה, קיים קשר מובהק בין סמני דלקת ובין סיכון מוגבר לתמותה.

Heart. 2016;102(7):508-517

לידיעה במדסקייפ