ריכוז טרופונין נמוך בדם מסייע בזיהוי חולים בסיכון נמוך לאירועים לבביים (The Lancet)

ריכוז טרופונין נמוך בפלזמה מזהה שני-שליש מהחולים בסיכון נמוך מאוד לאירועים לבביים, אותם ניתן לשחרר מבית החולים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשד לתסמונת כלילית חדה הינה הסיבה הנפוצה ביותר לאשפוזים מחדרי מיון לבית החולים, ומקרים אלו מהווים נטל כבד על המשאבים הזמינים. לגישות לזיהוי חולים בסיכון נמוך, העשויות לסייע בשחרור מיידי של החולים, יתרונות רבים.

כעת ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי שכלל 6,304 חולים שפנו בחשד לתסמונת כלילית חדה לארבעה בתי חולים בסקוטלנד. הם בחנו את ריכוז הטרופונין בפלזמ בעת הקבלה באמצעות High-Sensitivity Cardiac Troponin I. הם בחנו את הערך המנבא השלילי של מגוון ריכוזי טרופונין להערכת התוצא העיקרי של אוטם שריר הלב או הופעת אוטם שריר הלב בהמשך או תמותה לבבית לאחר 30 ימים.

782 מבין 4,870 חולים אובחנו במהלך הבירור האבחנתי עם אוטם שריר הלב, כאשר 32 חולים נוספים (1%) פנו בשנית בתמונה של אוטם שריר הלב ועוד תועדו 75 מקרי תמותה לבבית לאחר 30 ימים. בחולים ללא אוטם שריר הלב בקבלתם, ריכוז טרופונין היה נמוך מ-5 ננוגרם לליטר ב-2,311 (61%) מבין 3,799 חולים, עם ערך מנבא שלילי של 99.6% לתוצא העיקרי. הערך המנבא השלילי היה עקבי לאורך קבוצות שסווגו לפי גיל, מין, גורמי סיכון ומחלה קרדיווסקולארית קודמת.

בשני מדגמי ולידציה נפרדים, ריכוז טרופונין היה נמוך מ-5 ננוגרם לליטר ב-594 מבין 1,061 חולים (56%), עם ערך מנבא שלילי כולל של 99.4%. לאחר שנה אחת, בחולים אלו תועד סיכון מופחת לאוטם שריר הלב ותמותה לבבית, בהשוואה לחולים עם ריכוז טרופונין של 5 ננוגרם לליטר ומעלה (0.6% לעומת 3.3%, יחס סיכון מתוקן של 0.41, p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוז טרופונין נמוך בדם מרמז לסיכון נמוך מאוד לאירועים לבביים. יישום הגישה המפורטת לעיל עשוי להפחית משמעותית את שיעור האשפוזים לבתי חולים.

The Lancet

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן