במאמר שפורסם בכתב העת Science Translation Medicine מדווחים חוקרים כי בדיקת דם להערכת ctDNA (Circulating Tumor DNA) מסייעת בניבוי הישנות סרטן שד שמונה חודשים מוקדם יותר, בהשוואה לשיטות הקונבנציונאליות, דוגמת בדיקות הדמיה.
רקמת דנ”א מדגימות הביופסיה של הגידול נבדקו לזיהוי מוטאציות סומאטיות שהופיעו בגידול לפני הטיפול. באמצעות פאנל שכלל 14 מוטאציות נפוצות, המדענים מצאו כי ב-43 נשים (78%) הייתה עדות למוטאציה אחת לפחות, כאשר בגידולים מ-12 חולות זוהו לפחות שתי מוטאציות. לאחר מכן הם בחנו אם ניתן לזהות מוטאציות אלו בדנ”א מדגימות דם מנשים אלו.
המחקר כלל 55 נשים עם סרטן שד בשלב מוקדם, שהשלימו כולן טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי וניתוח. בחלק מהנשים הללו (19%) הייתה עדות ל-ctDNA בבדיקות דם כבר 2-4 שבועות לאחר הניתוח, ובמרבית הנשים הללו (89%) אובחנה בהמשך הישנות.
הרגישות של הבדיקה עלתה כאשר המדענים ערכו “מעקב מוטאציות” עם dPCR חוזר כל שישה חודשים. ב-50% מהנשים (6 מבין 12) עם הישנות, ctDNA זוהה בדגימה אחת לאחר הניתוח, וב-80% (12 מבין 15), ctDNA זוהה במהלך מעקב מוטאציות.
בנשים בהם זוהה ctDNA דרך מעקב מוטאציות תועד סיכון גבוה פי 12 להישנות, בהשוואה לנשים בהם לא זוהה ctDNA. מבין הנשים ללא הישנות, ב-96% לא זוהה ctDNA בדם במהלך מעקב מוטאציות.
עם זאת, הבדיקה לא הצליחה לנבא הישנות בכל האתרים; החוקרים מציינים כי קיימת קורלציה גרועה בין גרורות מוחיות ובין בדיקת ctDNA.
בנוסף, החוקרים מצאו כי בנשים שפיתחו הישנות, ריצוף של 273 מוטאציות בדם בנשים עם הישנות סרטן שד הדגים פרופיל גנטי שהיה שונה מזה של הגידול הראשוני.
החוקרים מאמינים כי הממצאים המרשימים תומכים בפוטנציאל של בדיקת ctDNA בהתאמה אישית של הטיפול בנשים עם סרטן שד מקומי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!