בחולים עם אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST המיועדים להתערבות כלילית מילעורית, רמות GGT (Gamma-Glutamyl Transferase) מוגברות עשויות לחזות התפתחות נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד (CIN או Contrast-Induced Nephropathy), כך מדווחים חוקרים מטורקיה במאמר חדש, שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 473 חולים וסיווגו את המשתתפים לשלוש קבוצות לפי רמות GGT בעת האשפוז. נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד הוגדרה בנוכחות עליה יחסית של לפחות 25% או עליה אבסולוטית של 0.5 מ”ג לד”ל ומעלה בריכוז קריאטינין בתוך 72 שעות מהחשיפה לחומר ניגוד.

שיעורי ההיארעות של נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת הנבדקים בשליש העליון של רמות GGT בעת האשפוז (29%) בהשוואה לאלו בקבוצות האחרות (11% בכל קבוצה). שיעורי התמותה באשפוז היו גם כן גבוהים משמעותית באלו עם ריכוז GGT בשליש העליון (5%) בהשוואה לאלו בשליש האמצעי (4%) והתחתון (1%).

מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי לסף GGT של מעל 26.5 יחידות לליטר רגישות של 70% וסגוליות של 60% לנפרופתיה על-רקע חומר ניגוד. כל עליה של יחידה אחת בריכוז GGT לוותה בעליה בסיכון לנפרופתיה על-רקע חומר ניגוד (יחס סיכויים של 1.04). משתנים משמעותיים נוספים כללו סוכרת (יחס סיכון של 1.71) ונפח חומר הניגוד (יחס סיכון של 1.01 לכל עליה של 1 מ”ל).

החוקרים מודים כי מספר המשתתפים במחקר היה קטן וכי דרוש מעקב ארוך יותר במטרה לקבוע את החשיבות הפרוגנוסטית של רמות GGT. למרות זאת, מהנתונים עולה כי ריכוז GGT בעת האשפוז הינו גורם מנבא משמעותי ובלתי תלוי להתפתחות נפרופתיה על-רקע חשיפה לחומר ניגוד.

Am J Cardiol 2015

לידיעה במדסקייפ