תוספת מאפייני הביופסיה לקריטריוני PRIAS (Prostate Cancer Research International: Active Surveillance) עשויה להגדיל את היכולת לזהות ממאירויות של הערמונית שאינן מתאימות למעקב פעיל, כך מדווחים חוקרים מאיטליה במאמר חדש שפורסם בכתב העת Prostate Cancer and Prostatic Diseases.
הסיכון לטעות בסיווג של חולים תחת מעקב פעיל על-בסיס קריטריוני PRIAS עומד על 26% והחוקרים מציעים לשלב חלק ממאפייני הביופסיה במטרה להפחית את הסיכון הנ”ל. קריטריוני PRIAS כוללים שלב קליני T1c או T2, ריכוז PSA של עד 10 ננוגרם למ”ל, מדד גליסון של עד 6 נקודות, צפיפות PSA נמוכה מ-0.2 ננוגרם למ”ל וביופסיה חיובית באחד או בשני מרכזים.
החוקרים בחנו את ההשפעה של הוספת מאפייני הביופסיה לקריטריוני PRIAS ב-143 גברים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, שהתאימו למעקב פעיל.
בשני שליש מהגברים זוהתה מחלה עם פרוגנוזה טובה ובשליש מחלה עם פרוגנוזה פחות טובה. מניתוח רב-משתנים עלה כי הכללת אורך הגידול המקסימאלי, אורך הגידול המצטבר, CLPC (Cumulative Length of Positive Cores) ו-CIPC (Cancer Involvement of Positive Core) הביאו לעליה משמעותית בדיוק המודל בניבוי מחלה עם פרוגנוזה שלילית.
המודלים הללו סייעו במיוחד במצבים בהם הסבירות למחלה עם פרוגוזה שלילית נעה בין 15-50%. במידה וסף CIPC נקבע על 28.5, המודל עשוי היה לפספס עד 16.83% מהגברים עם מחלה בעלת פרוגוזה שלילית.
מממצאי המחקר עולה כי המודלים הכוללים את מאפייני הביופסיה אינם רק מסייעים בניבוי מחלה בעלת פרוגנוזה שלילית בגברים המתאימים למעקב פעיל, אלא עשויים גם להפחית את הסיכון לפספסו ממאירויות בדרגה גבוהה וממאירויות שאינן מוגבלות לאיבר.
Prostate Cancer Prostatic Dis 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!