מתוצאות מחקר חדש עולה כי עליה ברמות טרופונין לבבי (Cardiac Troponin T) עשויה לנבא תמותה שלושה חודשים לאחר התערבות כלילית מילעורית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת Circulation: Cardiovascular Interventions. עם זאת, ייתכן כי סף ספציפי עשוי להיות יעיל יותר לעדכון ההנחיות וקביעת הגדרה אחידה של אוטם שריר הלב סביב פרוצדורות.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות למעלה מ-5,200 חולים שעברו התערבות כלילית מילעורית לא-דחופה, בתקופה שבין נובמבר 2000 ועד אוקטובר 2009. כל המשתתפים דיווחו על רמות טרופונין לבבי בתחילת המחקר (עד 0.01 ננוגרם למ”ל) ורמות CK-MB (עד 6.7 ננוגרם למ”ל בגברים ועד 3.8 ננוגרם למ”ל בנשים) מתחת לגבול העליון של הנורמה.
43% מהחולים עם עליית טרופונין לבבי סביב פרוצדורת מעבר לגבול העליון של הנורמה היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, מחלת כליות כרונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית. טיפול בחסמי ביתא ותרופות להפחתת שומנים בדם היה פחות נפוץ בחולים עם עליה ברמות טרופונין לבבי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול. דפוסים דומים תוארו ב-22% מהחולים עם ערכי CK-MB מוגברים.
לאחר חציון מעקב של 65 חודשים, 15.6% מהחולים הלכו לעולמם, כאשר 32 מבין 824 מקרי התמותה אירעו במהלך שלושת החודשים הראשונים. שיעורי התמותה לאחר שלושה חודשים היו נמוכים יותר בחולים עם עליית ערכי טרופונין לבבי, בהשוואה לאלו ללא עליה של האנזים הלבבי (0.4% לעומת 0.9%, בהתאמה, p=0.01). מניתוח רב-משתנים לאחר תקנון להבדלים בסיסיים, הסיכון לתמותה עלה ביחד עם העלייה ברמות האנזים הלבבי.
ערך הסף האופטימאלי של טרופונין לבבי לניבוי תמותה לאחר שלושה חודשים היה גבוה פי 25 מהגבול העליון של הנורמה (יחס סיכון של 4.53) וערך הסף האופטימאלי של CK-MB היה גבוה פי 5 מהגבול העליון של הנורמה (יחס סיכון של 4.31, p=0.002). לא תוארה אינטראקציה בין רמת פינוי קריאטינין ובין השפעת טרופונין על שיעורי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם או שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שלושה חודשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!