מדידת רמות HbA1c בנוסף להערכת גורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם אינה מביאה לשיפור ביכולת ניבוי הסיכון במבוגרים ללא סוכרת או מחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Journal of the American Medical Association.

החוקרים כותבים כי כאשר משלבים את רמות HbA1c עם גורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם, חל שיפור קל בלבד ביכולת לנבא את הסיכון. יתרה מזאת, החוקרים לא זיהו שיפור משמעותי בסיווג מחדש של מטופלים לקטגוריות סיכון שונות על-בסיס רמות HbA1c. המשמעות היא כי כאשר משלבים את גורמי הסיכון הקונבנציונאליים, דוגמת גיל, מין, הרגלי עישון, לחץ דם ורמות כולסטרול, כאשר מוסיפים את נתוני HbA1c אזי אין תרומה רבה למשתנה זה.

במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-295,000 משתתפים ללא סוכרת, שנכללו ב-73 מחקרים פרוספקטיביים, במטרה לקבוע אם הוספת נתוני HbA1c לגורמי הסיכון המקובלים תביא לשיפור ניבוי הסיכון למחלות לב וכלי דם. במהלך חציון מעקב של קרוב לעשר שנים תועדו 20,840 אירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים זיהו קשר בצורת J בין רמות HbA1c ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם. במונחים של סיווג הסיכון, למודל סיכון שכלל את גורמי הסיכון הקונבנציונאליים מדד C-index של 0.7434. כאשר רמות HbA1c צורפו למודל הסיכון, השינוי במדד C-index היה קטן מאוד (0.0018 בלבד).

כאשר החוקרים בחנו עד כמה רמות HbA1c סייעו בסיווג מחדש של חולים לקטגוריות סיכון שונות, הם לא זיהו שיפור בולט. סך השיפור בסיווג מחדש עמד על 0.42 (המדד מסכם את אחוז המקרים בהם נרשמה עליה בקטגוריית הסיכון ומקרים בהם נרשמה ירידה בקטגוריית הסיכון עם המודל החדש).

סיוג מחדש של הסיכון הינו מדד נוסף לניבוי הסיכון, ובהקשר זה החוקרים לא הצליחו להדגים כל תועלת ל-HbA1c. לא תוארה כל תועלת במונחים של סיווג החולים לקטגוריית סיכון גבוהה או נמוכה יותר.

JAMA 2014; 311:1225-1233

לידיעה במדסקייפ