דיאטת דלת מלח עשוייה לסייע בהפחתת הסיכון למחלה קרדיווסקולרית במטופלים מחלת כליות כרונית (CKD), וכן גם להפחית הסיכון להתקדמות CKD , כך עולה ממחקר המתפרסם השבוע ב-Journal of the American Society of Nephrology. .

החוקרים ביצעו מחקר כפול סמיות, מבוקר פלצבו עם מעבר בין קבוצות שכלל 20 מטופלים מבוגרים עם CKD בשלב 3-4 . החוקרים ביקשו להעריך את האפקט של צריכה נמוכה של נתרן בהשוואה לצריכה גבוהה על כמה מדדים פיסיולוגיים, לרבות לחץ דם אמבולטורי, הפרשת פרוטאין ומצב הנוזלים בגוף.

החוקרים ייעצו למשתתפים לצרוך מזון דל נתרן (ברמות של בין 1080-1440 מ”ג ליום) במהלך השבוע הראשון (מתןך 6) למעקרב, ולאחר מכן הקצו את המשתתפים לקבוצת הצורכת מזון עשיר במלח או דל במלח. הדיאטה עשירת  הנתרן תוכננה לרמת צריכה של בין 1080-1440 מ”ג ליום ובנוסף צריכה של 2,160 מ”ג ליום באמצעות טבליה בשיחרור איטי.

אלו שהיו בקבוצת הדיאטה דלת המלח תוכננו לצרוך בין 1080-1440 מ”ג נתרן ליום , בתוספת טבליית פלצבו. המטופלים החליפו בין הקבוצות לאחר שבוע של הפסקה.

החוקרים מצאו הפחתה ממוצעת של 9.7/3.9 מ”מ כספית בלחץ הדם בקבוצה שהייתה במשטר דיאטה דל נתרן, בהשוואה לקבוצה שהייתה במשטר עשיר בנתרן. ההפחתה הייתה עקבית לאורך 24 שעות ללא הבדלים מובהקים בין יום ללילה. החוקרים מצאו עוד שהמטופלים הפחיתו את נפח הנוזלים בגוף, משקל גוף, והפרשת פרוטאין בשתן כאשר היו במשטר התזונה דל הנתרן.

להערכת החוקרים, במידה וניתן יהיה להגיע לתוצאות אלה בקבוצה רחבה של אוכלוסייה עם CKD ולאורך זמן, תהיה לכך משמעות רבה לגבי הסיכון הקרדיווסקולרי והתקדמות מחלת הכליות, כמו גם חיסכון משמעותי בעלויות הטיפול.

המימצאים הקלינים שהתקבלו כאן לדעת החוקרים הם משמעותיים וההורדה ברמות לחץ דם דומה לזו שניתן היה לצפות מטיפול תרופתי. כמו כן ההשפעה של הדיאטה דלת הנתרן בקבוצה זו נראית משמעותית יותר מזו שנמצאה בקרב מטופלים ללא CKD . התמדה בדיאטה דלת נתרן לאורך זמן עשויה לדעת החוקרים להפחית הסיכון להגעה למצב של מחלת כליות סופנית (ESRD – דיאליזה) בכ-30% .